פליטים  /  חוק ההסתננות

"חוק ההסתננות"

ביום חמישי 4.6.2009 אישרה מליאת הכנסת להחיל את דין הרציפות על שורה של הצעות חוק ממשלתיות שהתקבלו בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, אך בשל התפזרותה המוקדמת לא ניתן היה להשלים את החקיקה במועד. בין הצעות החוק שאישרה המליאה היתה גם הצעת החוק למניעת הסתננות, שנועדה להלחם בתופעת ההסתננות מסיני, בעיקר של פליטים מאפריקה. 59 חברי כנסת הצביעו בעד ורק אחד, דב חנין (חד"ש), התנגד. על פי החוק צפוי פליט מדארפור, המגיע מסודאן, למאסר של שבע שנים, ואם עבר את הגבול יחד עם מבריח המצויד בסכין, למאסר של 20 שנה. אדם המסייע לפליט, על מנת להקל על שהותו בארץ, צפוי אף הוא להיענש בעונש חמור של עד 20 שנות מאסר. ח"כ חנין, המתנגד היחידי להצעה, טען כי חוק שמטיל 20 שנות מאסר על מי שעוזר ל"מסתנן" מדארפור הוא אות קלון לכנסת ישראל ולחברה הישראלית.

על פי הצעת החוק, מבקשי מקלט וילדיהם שיכנסו לישראל דרך גבול מצרים יוכלו להיעצר לתקופה של שלוש שנים, ולא ל-60 ימים כפי שקובע חוק הכניסה לישראל, וזאת אפילו אם אין כל אפשרות או כוונה לגרשם. עפ"י הצעת החוק ביקורת על מעצרם של מבקשי המקלט תיערך רק לאחר 14 ימים ולא בתוך 96 שעות כפי שקובע חוק הכניסה לישראל. בנוסף, על פי הצעת החוק, ביקורת תקופתית על המעצר תתקיים מדי חודשיים ולא מדי חודש, כפי שקובע חוק הכניסה לישראל. עוד קובעת הצעת החוק כי אם מבקש המקלט מגיע לישראל ממקום שבו, לפי חוות דעתם של גורמי הבטחון, מתבצעת פעילות המסכנת את בטחון ישראל (למשל, מחבל דארפור שבסודאן), אי אפשר יהיה לשחרר את מבקש המקלט וילדיו ממעצר - זאת, אפילו אם ישנן סיבות הומאניטריות המצדיקות את השחרור ואין כל עדות לכך שמבקש המקלט עצמו היה מעורב אי פעם בפעילות בטחונית.

בנוסף על כך שהצעת החוק כוללת הוראות דרקוניות בדבר מעצרם וגירושם של פליטים ומבקשי מקלט באשר הם, היא פוגעת באוכלוסיה רגישה וחלשה במיוחד – ילדים – ומפקירה אותם להסדרי המעצר שבחוק. הצעת החוק אינה מבחינה בין מעצר של בוגרים למעצר ילדים וכן אינה מבחינה בין טרוריסטים לבין מבקשי מקלט שנמלטו על נפשם מאימת רדיפות, ומכשירה גירוש מיידי או מאסר של פליטי רצח עם. הצעת החוק, שנועדה לכאורה להתמודד עם "סיכון ביטחוני", תחמיר את מצבם של ילדים אלה. ההצעה אינה כוללת מנגנונים מיוחדים המתאימים לקטינים, היא אינה מחייבת מעורבות של גורמי הרווחה בהליך המעצר, ולמעשה, היא מפקירה את הילדים. ילדים אזרחי מדינות דוגמת סודאן לא יוכלו להשתחרר, והם יוחזקו על פי חוק, במעצר לפרק זמן בלתי מוגבל. כל זאת בניגוד בוטה לאמנה בדבר זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל.

רוב הפליטים נכנסים לישראל דרך גבול מצרים, לאחר שנטשו את בתיהם באזורי מלחמה בארצות אפריקה, כמו סודן, סומליה, דארפור, אריתריאה וחוף השנהב. עם הגעתם זכו רוב הפליטים לאישור מטעם האו"ם, האמור להסדיר את מעמדם באופן זמני ולחסן אותם מפני מעצר או גירוש. אישור האו"ם לא מנע ממשטרת ההגירה לעצור עשרות פליטים מרחובות דרום תל אביב לאור יום, ולכלוא אותם במתקני כליאה שונים, ללא אישום או הליך משפטי הוגן. ב-1951, זמן קצר לאחר הקמת המדינה, וכשזיכרון מאות אלפי הפליטים היהודים מאירופה היה טרי, היתה ישראל בין המדינות המובילות לקידום כינון אמנת הפליטים של האו"ם. בחתימתה על האמנה התחייבה ישראל להעניק לכל מבקש מקלט הנכנס לתחומה את האפשרות להליך מקלט הוגן תוך שהוא מוגן מפני גירוש וצרכיו הבסיסיים מסופקים לו, וכן התחייבה שלא להפלות בין מבקשי מקלט ממדינות אויב לבין מבקשי מקלט אחרים. איש אינו מטיל ספק בזכותה של ישראל למנוע הגירה המונית בלתי ליגלית לתחומה מטעמים כלכליים. אולם מי שבאים מדארפור ומדרום סודאן אינם שייכים לסוג זה של פליטים - הם בורחים מרצח עם. בדארפור רצח העם מתנהל בפועל ובדרום סודאן התחוללה מלחמת השמדה נגד האוכלוסייה הנוצרית השחורה במשך יותר מ-20 שנה ובמהלכה כ-2.7 מיליון שחורים נרצחו או נספו.

חשוב להדגיש - החוק עדיין לא עבר. הצעת החוק שהוצגה לפני כשנתיים ע"י סגן שר הבטחון דאז, מתן וילנאי, עברה בקריאה ראשונה בתאריך 19.5.2008 אבל לא נקבע עדיין דיון לקריאה שניה ושלישית. הצעת החוק עצמה מכירה בכך שהרוב המוחלט של מי שייכנסו לגדרי החוק אינם מהווים סיכון ביטחוני, אלא הם מבקשי מקלט או מהגרי עבודה. הצעת החוק למניעת הסתננות תביא לענישתם של כל הזרים הנכנסים לישראל שלא כחוק ובכלל זה פליטים ומבקשי מקלט מדיני כמו-גם של גורמים המספקים להם כל סיוע שהוא. הצעת החוק מגדירה "מסתנן" כ"מי שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול... בלא רשות כדין". החוק אינו מגדיר או מוציא מכלל הגדרת המסתנן את הפליטים ומבקשי המקלט המדיני ולכן הצעת החוק עומדת בסתירה ישירה לחובותיה של מדינת ישראל כצד לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ולפרוטוקול שלה משנת 1967.

בסוף מרץ 2011, יומיים לפני היציאה לפגרה הונחה על שולחן הכנסת, ללא כל דיון ציבורי, הצעת חוק חדשה למניעת הסתננות. את הצעת החוק החדשה גיבשה הממשלה לאחר שבחודש יולי 2010 נאלצה למשוך את הצעת החוק הקודמת שהניחה בשל ביקורת ציבורית חריפה.

בניגוד להצעת החוק הקודמת, שהתכסתה בנימוקים בטחוניים, בדברי ההסבר להצעת החוק החדשה הממשלה אינה מסתתרת עוד, אלא חושפת את תכליותיה האמיתיות; הרתעתם של מבקשי המקלט שנכנסים לישראל בשנים האחרונות מלבוא לארץ. זאת על ידי מעצר ממושך, והתגברות על הוראות חוק הכניסה לישראל, שמחייבות לשחרר ממעצר את מי שאי אפשר לגרשו מהארץ.

"הצעת החוק נועדה, בעיקרה, לאפשר החזקה של מסתננים במשמורת למשך תקופה ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל", מנמקת הממשלה את הצעת החוק. על פי ההצעה, מבקשי מקלט וילדיהם שייכנסו לישראל דרך גבול מצרים יוכלו להיעצר לתקופה של שלוש שנים ולא ל-60 ימים, כפי שקובע חוק הכניסה לישראל.

גם הצעת החוק החדשה עברה בקריאה ראשונה אבל לא נקבע עדיין דיון לקריאה שניה ושלישית. נכון לעכשיו, החוק עדיין לא עבר ואין בעיה חוקית לסייע לפליטים מדרום אפריקה. במידה והחוק יעבור את הקריאה השניה והשלישית (שתי הקריאות עשויות לעבור בו זמנית באותו היום) אז לא יהיה חוקי לסייע בשום צורה ואופן לפליטים ממדינות אלו - גם לא במתן כוס מים. במידה והחוק יעבור יהיה אסור לסייע לפליטים או אף להקל על שהותם בארץ. החוק עצמו כולל הוראות שמטילות עונשים חמורים על הפליטים עצמם ועונשים זהים לכל מי שמסייע לאותם פליטים - עד 20 שנות מאסר. כל עוד החוק לא עבר בקריאה שלישית אין סכנה במתן עזרה לפליטים ואין כל עברה על החוק במעשים אלו.

ההתייחסות לתופעת הכניסה לישראל בחקיקה חייבת להיעשות כמכלול ולא לשיעורין. על החקיקה להבחין בין "מסתננים" לבין "פליטים", בין "מבקשי מקלט" לבין "מהגרי עבודה". על החקיקה לקבוע אופן טיפול שונה בפליטים ובמבקשי מקלט ולייסד מנגנונים אשר יבטיחו את הטיפול המתחייב. החקיקה אינה יכולה להטיל עונשי מאסר כבדים ואינה יכולה לאפשר מעצר מנהלי חסר תוחלת של כל אדם ללא הבחנה. עליה להתיישב עם חובותיה של מדינת ישראל על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, על פי האמנה נגד עינויים, יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים ומשפילים משנת 1984 ועל פי האמנה לזכויות הילד משנת 1989.

לשאלות, הערות או לפרטים נוספים ניתן ליצור עמנו קשר.


להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.