פליטים  /  חדשות ועדכונים  /  דף 1  /  העליון קבע: מסתננים שיתנגדו ל"גירוש מרצון" יהיו חופשיים אחרי חודשיים

העליון קבע: מסתננים שיתנגדו ל"גירוש מרצון" יהיו חופשיים אחרי חודשיים

28.8.2017 16:23 | תלם יהב

לא ניתן לכלוא מסתננים ליותר מ-60 ימים, גם אם הם מתנגדים ל"גירוש מרצון", אך אין מניעה להרחיק מסתננים מישראל למדינה שלישית. כך קבע היום (ב') הרכב של חמישה שופטים בבית המשפט העליון, שקיבל חלקית את הערעור שהגישו אזרחים זרים וארגוני זכויות אדם. לפי החוק הקיים, ניתן להחזיק אזרח זר במאסר לתקופה בלתי מוגבלת עד ש"ישתכנע" להסכים לגירוש מרצון. בפסיקתם, הגבילו מאוד השופטים את היכולת של המדינה לכפות גירוש על מי שמתנגד לכך באמצעות מאסר ממושך.

בית המשפט קבע כי לא הוכח שהמדינה השלישית שאליה יורחקו המסתננים אינה בטוחה וכי המנגנונים שהנהיגה המדינה לביקורת ולפיקוח על הליך ההרחקה ועל היחס שלו זוכים המורחקים במדינה השלישית מספקים. פסק הדין קובע כי אסור להחזיק מסתננים במעצר יותר משישים ימים. אחרי שישים ימים ניתן להמשיך להחזיק אנשים במשמורת רק כאשר האדם אינו משתף פעולה עם הרחקתו או כאשר יש סכנה לציבור. השופטים קבעו כי סירוב לעבור למדינה שלישית אינו מהווה אי-שיתוף פעולה עם הרחקתו, כך שאם אדם מסרב להיות מורחק למדינה שלישית - לא יהיה ניתן להשאיר אותו במעצר.

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור קבעה בפסק הדין כי "לחייב את המערערים 1 ו-2 (אלמסגד גריוסוס צגטה וגברגזיאבר בריהוט קלה) להסכים להרחקתם - תוך אימוץ פרשנותם של המשיבים שלפיה אי-הסכמה להרחקה היא פעולה המהווה היעדר שיתוף-פעולה - מנוגד לעקרונות האמורים ואינו מאפשר גיבושהּ של הסכמה אמיתית. ראשית, משמעה של פרשנותם של המשיבים הוא כי בפועל נשללת מהמערערים אפשרות הבחירה. הם יכולים אמנם 'לבחור' לא להסכים להרחקה, אך כתוצאה מכך תוארך החזקתם במשמורת, סיטואציה המציבה אותם – בלשונו של השופט ע' פוגלמן 'בפני מציאות חיים בלתי אפשרית'".

הנשיאה נאור הוסיפה כי "אכן, 'הסכמה' המושגת בנסיבות אלה ובשל חשש מפני הכנסה למשמורת אינה הסכמה אמיתית ולא ניתן להרחיק על בסיסהּ למדינה השלישית. הנה-כי-כן, הפרשנות שלפיה אי-הסכמה להרחקה מהווה העדר שיתוף-פעולה עם הרחקה אינה יכולה לדור בנסיבות ענייננו בכפיפה אחת עם הצורך בהסכמה אמיתית, חופשית, רצונית ואוטונומית".

הנשיאה נאור העלתה הצעה מעניינת ביחס למסתננים השוהים בדרום תל אביב - לתחום את מקום מגוריהם בישראל: "אין לכחד, בנסיבות הנוכחיות האפשרות העומדת בפני המדינה להרחיק מסתננים למדינה השלישית מושא ענייננו היא מוגבלת. ייתכן שהניסיון לאתר חלופות הרחקה לא יניב את התוצאה שלה מצפה המדינה. עם זאת יש להדגיש כי ככל שיתברר כי זה הוא המצב, על המדינה לחפש חלופות בדרך הרחקה למדינות אחרות שלגביהן לא חלה המגבלה על ההרחקה בין בדרך אחרת".

נאור הוסיפה: "במסגרת פסקי דין קודמים עמדנו, חבריי ואני, על כך שאחת הדרכים העיקריות להקלה על הנטל על תושביהן של ערים מסוימות היא תיחום מקום מגורים של שוהים שלא כדין. ככל שיסתבר שלנוכח היעדר אפשרות להרחיק בכפייה למדינה השלישית המסוימת, אין הדבר מביא מזור לתושבי אותן ערים, ראוי שאפשרות זו של תיחום מקום מגורים תישקל כפי שהצענו בעבר".

השופט (בדימוס) אליקים רובינשטיין, שזה אחד מפסקי הדין האחרונים שהוא חתום עליהם, הוסיף: "סוף דבר, האתוס של מדינת ישראל שנבנתה גם כארץ מקלט ליהודים נרדפים, המסורת של 'לא תסגיר עבד אל אדוניו' שהלכה עמנו - אלה מצווים עלינו לנהוג זהירות בהתייחסותנו להרחקת זרים ומסתננים, גם אם אין מנוס ממנה במקרים רבים. כך ביחס האנושי, כך בדאגה מתמדת ומוקפדת ככל הניתן לרווחתם במקום אליו יישלחו. מצטרף אני לחברתי בכך, וגם בהצעה שלא ייצא למדינה השלישית בנידון דידן מי שלא נתן הסכמתו, הסכמתו כפשוטה, ולא בחינת 'כופין אותו עד שיאמר רוצה אני'. אין בזאת כדי לגרוע מהצעתה של חברתי בפסקה 125 באשר לחלופות, לרבות אפשרויות של תיחום מקומות מגורים".

רובינשטיין כתב עוד בפסק הדין: "עלינו לגלות יחס למוחלשים באשר הם, אך הרצון להימצא בישראל כשלעצמו קשה לומר שדי בו להותיר אדם בה מניה וביה. אולם הרגישות עצומה, שכן הבא בשערי המדינה באופן לא חוקי פעמים שבא ממשטר עריצות שבו הכל, באופן כזה או אחר, משועבדים לשלטון".

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.