שופט העליון שהם: חוק הפיקדון עלול להוציא מבקשי מקלט משוק העבודה ולדחוק אותם
26.7.2017 14:03 | אילן ליאור
בג"ץ דן הבוקר (רביעי) בעתירת ארגוני זכויות אדם נגד החוק המחייב מבקשי מקלט להפריש מדי חודש 20% משכרם לקרן פיקדון, אותה יוכלו לפדות רק בצאתם מישראל. השופט אורי שהם אמר בדיון כי החוק "עשוי להוביל, ואני לא יודע אם מישהו חשב על זה או התכוון לזה, פשוט להוציא אותם משוק העבודה ואולי דרך זה גם לדחוק אותם החוצה". מאוחר יותר הורה בג"ץ למדינה לנמק תוך 45 יום מדוע לא תבוטל חובת ההפרשה.
החוק נכנס לתוקף בתחילת מאי והוא מחייב גם את המעסיקים להפריש לפיקדון עוד 16% מגובה המשכורת של מבקש המקלט. המדינה תוכל לקחת חלק ניכר מהסכום שיצטבר בקרן אם מבקש המקלט לא יעזוב את הארץ במועד שנקבע לו. העותרים טוענים כי החוק נועד למרר את חייהם של מבקשי המקלט וידרדר רבים מהם לעוני. שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ חתמו לפני כחודש על צו המפחית מעט את שיעורי ההפרשה לפיקדון, אך שר הפנים אריה דרעי בלם את המהלך.
"השאלה האם בפועל אין כאן איזו מטרה מוצהרת או לא מוצהרת לדחוק אותם משוק העבודה?", שאל בדיון השופט אורי שהם. הוא ציין כי גם כך מחויבים מעסיקים של מבקשי מקלט לשלם למדינה היטל עובדים זרים בגובה 20% משכרם. "השאלה אם אין כאן חשש שהתוצאה של החוק תהיה לדחוק אותם משוק העבודה או לעבוד עבודה לא מוסדרת בשחור? אי אפשר לנתק את זה מעניין ההיטל של ה-20% שמייקר במידה מאוד גבוהה את עלות העבודה של העובדים הללו מצד אחד, ומצד שני הוא גורע משכרם. התוצאה שזה עשוי להוביל ואני לא יודע אם מישהו חשב על זה או התכוון לזה – פשוט להוציא אותם משוק העבודה ואולי דרך זה גם לדחוק אותם החוצה".
עו"ד רן רוזנברג מפרקליטות המדינה אמר כי החוק הוא כלי כלכלי לעידוד יציאתם של מבקשי המקלט מהארץ כשהדבר יתאפשר. "מדינת ישראל רוצה שבעוד שנתיים או שלוש – כשאותו אדם יוכל לצאת – שתהיה לו סיבה לצאת". רוזנברג דחה את טענת העותרים כי החוק ימנע ממבקשי מקלט להתקיים בכבוד, שכן הם ישתכרו בפחות משכר המינימום. הוא אמר כי המדינה לא קבעה "רף של קיום אנושי מינימלי בכבוד" וגם בית המשפט לא עשה זאת עד כה. עוד הוסיף רוזנברג כי הגידול החד בקצב עזיבת מבקשי מקלט לקנדה סותר את טענת העותרים שמצוקה כלכלית תאלץ אותם לעזוב למדינות שבהן נשקפת להם סכנה. ראש ההרכב, השופט עוזי פוגלמן, התייחס בתגובה לשיעור ההכרה הנמוך של ישראל בפליטים. "יש דיסוננס בין שיעורי ההכרה במדינות עם מערכות מקלט אחרות לבין שיעורי ההכרה בישראל. הדוגמה הקנדית היא עוד המחשה לזה", אמר פוגלמן.
את העתירה הגישו עמותת קו לעובד והתוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב בשם שישה ארגוני זכויות אדם ושבעה מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן. עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד אמרה כי "זה הסדר חסר תקדים, דרמטי, שצפוי לחולל משבר הומניטרי בקרב קהילת מבקשי המקלט בישראל. אני לא מגזימה בהשפעות ובהשלכות רחבות ההיקף של ההסדר הזה. זה גם הסדר חסר תקדים במובן שהוא גוזל מאנשים עניים בשכר נמוך 20% מהשכר שלהם כל חודש לתקופה לא ידועה, לא קצובה". היא ציינה כי חודשיים לאחר כניסת החוק לתוקף ניתן כבר לראות את תוצאותיו בשטח: "אנשים מפסיקים ביטוחי בריאות לילדים שלהם, מוציאים ילדים מגנים מסודרים למה שנקרא 'מחסני ילדים', אנשים עוברים לדירות צפופות ביותר ומכבידים בכך על התשתיות ועל הקהילות. התכלית היא לא לגיטימית – לדחוק אותם לעוני כדי שיוותרו על הגנה שמדינת ישראל התחייבה במישור הבינלאומי לתת להם".
לעותרים הצטרף גם איגוד המסעדות בישראל, שהזהיר מפני השלכות החוק על המעסיקים והעובדים. עו"ד רני שורץ, המייצג את האיגוד, אמר בדיון כי כ-20 אלף מבקשי מקלט עובדים במסעדות. "מעסיקים רוצים לשלם את הזכויות הסוציאליות, זה בכלל לא מוטל בספק, הבעיה היא שבהסדר שעומד על הפרק כולם משלמים יותר וכולם מקבלים פחות". הוא הדגיש כי ההסדר לא מבטיח זכויות סוציאליות בסיסיות של מבקשי המקלט, אף שהוא מחייב אותם ואת המעסיקים להפריש סכומים גבוהים יותר מעובדים ישראלים. כמו כן הצטרפו לעותרים 11 ארגוני נשים, שהזהירו מפני הפגיעה הקשה במבקשות המקלט.
מנגד, המרכז למדיניות הגירה ישראלית, שפועל לגירוש מבקשי המקלט מישראל ויזם את החוק, הצטרף כמשיב לעתירה. "באנו לזעוק את הזעקה של תושבי דרום תל אביב", אמר עו"ד דורון טאובמן, המייצג את הארגון. הוא הצביע על מבקשי המקלט החתומים על העתירה. "כאן באולם ניתן לראות את כל השורה הראשונה ותושבי דרום תל אביב בשוליים שלה, כך הדבר נראה גם בדרום תל אביב", אמר. הוא טען כי התצהירים שהגישו העותרים של מבקשי מקלט שיתקשו להתקיים בעקבות חובת ההפרשה לפיקדון, הם מקרי קיצון שאינם משקפים את הכלל.
