ישראל: סודאן מפרה זכויות אדם, אך התרחקה מהציר הרדיקלי בראשות איראן
13.9.2016 19:17 | ברק רביד
פקידים בכירים בירושלים אמרו היום (שלישי) כי חרף העובדה שישראל מרוצה מכך שסודאן התרחקה בשנה האחרונה מהציר הרדיקלי בראשות איראן, היא מתנגדת להפרת זכויות האדם שמתבצעת במדינה, שנשיאה עומאר אל-בשיר מבוקש ע"י בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בחשד לביצוע פשעים נגד האנושות ובחשד לאחריות לרצח עם.
ההתייחסות היזומה של הפקידים הבכירים למצב בסודאן היתה חריגה מאוד. הרקע לאמירת הדברים הינו חשיפת "הארץ" מהשבוע שעבר על כך שישראל פעלה מול ארה"ב ומול מדינות באירופה וביקשה מהן לנקוט במחוות כלפי הממשלה בסודאן ולשפר עמה את היחסים על רקע התרחקותה מאיראן והתקרבותה לציר המדינות הסוניות בראשות סעודיה. לפי הפרסום ב"הארץ" דיפלומטים ישראלים גם פנו לעמיתיהם באירופה והדגישו כי יש לסייע לסודאן להתגבר על בעיית החוב החיצוני שלה, שעומד על 50 מיליארד דולר.
הפקידים הבכירים לא הכחישו אף פרט מהפרטים שפורסמו ב"הארץ" וניסו להסביר את עמדת ישראל כלפי סודאן. "ישראל תומכת במאמצי הקהילה הבינלאומית להביא לסיום הסכסוך העקוב מדם בחבל דרפור בסודאן", אמרו הפקידים הבכירים. "בהקשר זה נבהיר, כי התרחקותה של סודאן מהציר הרדיקלי בראשות איראן, לרבות ניתוק היחסים הדיפלומטים עם טהראן ועצירת הברחות אמצעי הלחימה לרצועת עזה , עולים בקנה אחד עם האינטרס הישראלי. ישראל מתנגדת להפרות זכויות האדם המתבצעת בסודאן, וכמדינת העם היהודי לעולם לא תשלים עם תופעות של רצח עם".
בכירים בממשלת סודאן התייחסו בסוף השבוע לפרסום ב"הארץ" ואמרו כי מדובר בניסיון ישראלי "לגזור קופון" מההתפתחויות החיוביות ביחסים בין סודאן לבין ארצות הברית. "המאמצים לשיפור היחסים בין ארה"ב לסודאן מתבצעים בצורה ישירה בין שתי המדינות", אמרו הבכירים הסודאנים לעיתון "אל-יום אל-תאלי" שיוצא לאור בחרטום. "למרות שלישראל יש זרועות רבות עוצמה באמצעותן היא יכולה להשפיע על המדיניות האמריקאית כלפי סודאן, אנו לא זקוקים לתיווך ישראלי".
בשבוע שעבר שיגרה קבוצת חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה מכתב ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ אבי דיכטר, וביקשה לקיים דיון דחוף בוועדה בעניין הפעילות הישראלית מול מדינות העולם בעניין סודאן. על המכתב, שיזמה ח"כ מיכל רוזין ממרצ, חתמו גם ח"כ תמר זנדברג ממרצ, ח"כ קסניה סבטלובה מהמחנה הציוני וח"כ יהודה גליק מהליכוד. תחת הכותרת "דיון דחוף בקשרים המדיניים המחודשים שבין ישראל לסודאן" כתבו הארבעה כי למיטב ידיעתם היחסים בין ישראל לסודאן והפעילות הישראלית במערב למען המשטר הסודאני לא עלו לדיון בקבינט המדיני־ביטחוני או בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
נשיא סודאן בשיר, ששולט במדינה מאז ההפיכה הצבאית שביצע ב-1989, הוא אחד הדיקטטורים הידועים ביותר לשמצה בעולם. נגד בשיר קיים צו מעצר בינלאומי וכתב אישום בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בחשד לאחריות לביצוע רצח עם של מאות אלפים מבני השבטים האפריקאיים הלא-ערבים בחבל דארפור שבמערב סודאן.
סודאן אינה מוגדרת בחוק הישראלי כמדינת אויב, אולם בין שתי המדינות קיימת עוינות רבת שנים והן אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים. לפי החוק בסודאן, ישראל היא המדינה היחידה בעולם אליה אסור לאזרחים סודאנים להיכנס. סודאן אירחה במשך שנים רבות בשטחה מפקדה של חמאס והיתה בעלת ברית צבאית ומדינית של איראן ושל חיזבאללה.
האיראנים השתמשו בסודאן כבסיס להברחות נשק לרצועת עזה ואף הקימו סמוך לבירה חרטום מפעל ענק לייצור רקטות ארוכות טווח עבור החמאס והג'יהאד האיסלאמי. בין 2008 ל-2014 בוצעו שורה של תקיפות אוויריות בשטח סודאן: של שיירות נשק שעשו דרכן לרצועת עזה, של ספינת נשק איראנית שעגנה בפורט סודאן, ושל מפעל הרקטות סמוך לבירה חרטום. ממשלת סודאן ייחסה את כל התקיפות לישראל, אך בירושלים מעולם לא לקחו עליהן אחריות.
מסוף 2014 החלה סודאן לצנן את יחסיה עם איראן על רקע לחצים כבדים מצד סעודיה. הסודאנים גירשו את נספח התרבות האיראני שישב בשגרירות בחרטום וסגרו כמה מרכזי תרבות איראנים שפעלו במדינה. לאחר מכן הצטרפה סודאן לקואליציה שהקימה סעודיה למלחמה במורדים החותים בתימן. בינואר השנה ניתקה סודאן לחלוטין את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן בעקבות ההתקפה על שגרירות סעודיה בטהראן.
במקביל להתרחקות מאיראן ולהתקרבות לסעודיה, התפתח בסודאן בחודשים הראשונים של 2016 דיון ציבורי ער בדבר האפשרות לנורמליזציה ביחסים עם ישראל. חלק גדול מהעיסוק בנושא התקיים במסגרת "ועידת הדיאלוג הלאומי הסודאני" — מסגרת הכוללת את כל המפלגות והפלגים במדינה, כולל צבא סודאן, שנועדה להביא לסיום העימותים הפנימיים במדינה.
במסגרת הדיונים על יחסי החוץ של סודאן בחודש ינואר האחרון תמכו שורה של ראשי מפלגות במדינה באפשרות לשנות גישה כלפי ישראל ולנרמל עמה את היחסים, כחלק מנסיון להתקרב לארה"ב ולהביא להסרת הסנקציות הכלכליות. שר החוץ הסודאני איברהים רנדור הגיב לדברים בנאום פומבי ואמר כי יש לבחון נורמליזציה עם ישראל. מאוחר יותר פרסם משרד החוץ הסודאני הכחשה רפה, שלפיה דברי השר הוצאו מהקשרם. סגן נשיא סודאן, חסאבו מוחמד עבד א־רחמן, אמר כמה ימים לאחר מכן כי נרמול היחסים עם ישראל אינו על הפרק.
ארה"ב מקיימת יחסים דיפלומטיים עם סודאן, אולם הקשרים בין המדינות מתוחים ביותר ומאמצע שנות ה-90 אין שגריר אמריקאי בחרטום. כבר לפני כ-20 שנה הכניס הממשל בארה"ב את סודאן לרשימת המדינות המסייעות ונותנות חסות לארגוני טרור. ארה"ב מטילה על סודאן סנקציות כלכליות כבדות ביותר על רקע הפרות זכויות אדם חמורות נגד מתנגדי משטרו של אל־באשיר והאזרחים הלא־ערבים במדינה וכן על רקע האישומים נגד הנשיא הסודאני ומקורביו בנוגע לרצח העם בדארפור. הסנקציות האמריקאיות פגעו קשות בכלכלה הסודאנית והגדילו משמעותית את חובה החיצוני של הממשלה בחרטום.
