פליטים  /  חדשות ועדכונים  /  דף 5  /  תפוסה מלאה בחולות: תיבחן הקמת מתקן נוסף למבקשי מקלט

תפוסה מלאה בחולות: תיבחן הקמת מתקן נוסף למבקשי מקלט

22.12.2015 1:25 | אילן ליאור

מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים מתריע כי מתקן חולות קרוב לתפוסה מלאה וקורא לבחון הקמת מקומות נוספים להחזקת מבקשי מקלט מאפריקה. ל"הארץ" נודע כי המנכ"ל, רותם פלג, פנה באחרונה למשרד ראש הממשלה וביקש לכנס בדחיפות ועדה בין־משרדית כדי להיערך ליום שבו לא ניתן יהיה לקלוט עוד אנשים בחולות. הוא ציין כי בקרוב צפוי להתמלא גם כלא סהרונים, שאליו נשלחים מבקשי מקלט חדשים הנכנסים לישראל דרך גבול מצרים.

מתקן חולות יכול להכיל כ–3,360 בני אדם ומוחזקים בו עתה כ–3,050 אזרחי אריתריאה וסודאן. זו התפוסה הגבוהה ביותר מאז פתיחתו של המתקן לפני שנתיים. בהתאם להוראות רשות האוכלוסין וההגירה, מתייצבים במתקן מדי חודש מאות מבקשי מקלט נוספים. חולות צפוי להתמלא לחלוטין עד סוף החודש. מבקשי מקלט שיגיעו למתקן לאחר מכן לא יורשו להיכנס אליו, אף שהאשרה הניתנת להם קובעת כי הם מחויבים לשהות שם בשעות הלילה.

החוק למניעת הסתננות מסדיר הפעלת "מרכז שהייה למסתננים", אך אינו קובע את מיקומו. אם תחליט הממשלה כי אינה מסתפקת במתקן חולות במתכונתו הנוכחית, עומדות בפניה שתי אפשרויות: הרחבת המתקן הקיים או פתיחת מתקן נוסף. הרחבת חולות כך שיהיה בו מקום ל–11 אלף בני אדם אינה דורשת הליכי תכנון, שכן תמ"א 46, המסדירה את הקמת המתקן, מאפשרת זאת. האפשרות השנייה מורכבת יותר, שכן היא תהיה כרוכה ככל הנראה בהליכי תכנון ממושכים.

משרד הביטחון הקים את מתקן חולות בתקציב של כ–250 מיליון שקלים ולאחר מכן העביר למשרד לביטחון הפנים את האחריות עליו. נכון להיום, פחות ממחצית מהשטח שאושר למתקן חולות נמצא בשימוש. לפי התכניות שגיבש משרד הביטחון לפני הקמת המתקן, ניתן להרחיב אותו. הקושי העיקרי בהרחבת המתקן הוא התשתיות המוגבלות באזור הדליל באוכלוסייה, שאינן ערוכות להתמודד עם עומס רב כל כך, ובפרט מערכת הביוב.

מתקן חולות נמצא בקציעות, סמוך לגבול מצרים, במרחק של כשעה נסיעה מבאר שבע. רשות האוכלוסין וההגירה מחליטה מי יישלח אליו, אך הוא מנוהל בידי שירות בתי הסוהר. המתקן מיועד רק לגברים מאריתריאה וסודאן, שישראל אינה מגרשת בחזרה לארצם. המוחזקים במתקן מחויבים לשהות בו מ–22:00 עד 6:00 בבוקר ולהתייצב לרישום נוכחות פעם אחת במהלך היום. בכל חדר שוהים עשרה אנשים. המדינה אוסרת עליהם לעבוד ומספקת להם ארוחות וקצבה חודשית בסך 480 שקלים.

המתקן מורכב ממבנים זמניים, אך עלויות הקמתו והפעלתו גבוהות. נוסף לחדרים, שבכל אחד מהם חמש מיטות קומתיים, ארוניות, שירותים, מקלחת ומזגן, יש בכל אגף חדרי אוכל, כיתות לימוד ומרפאה. הרחבת המתקן תדרוש לא רק הצבת מבנים חדשים, ריהוט וציוד, אלא גם אספקה שוטפת של מזון שהמדינה התחייבה לספק לשוהים וגיוס כוח אדם נוסף ובכלל זה סוהרים, צוות רפואי ועובדים סוציאליים.

האפשרות להרחיב את מתקן חולות עלתה במסדרונות הממשלה פעמים רבות מאז הקמתו. שר הפנים לשעבר גדעון סער, דיבר על כך לראשונה במארס 2014, שלושה חודשים בלבד לאחר פתיחת המתקן. "בתקופה הקרובה אנחנו נצטרך לתת את הדעת על הרחבת חולות ואני מתכוון לקיים על כך שיחות עם כל גורמי הממשלה כדי להיערך מראש למצב הזה, על מנת להמשיך ולצמצם את היקפי המסתננים במרכזי הערים", אמר בדיון בוועדת הפנים.

בדיון נוסף של הוועדה, באוקטובר 2014, סמוך לפסילת הגרסה השנייה של חוק ההסתננות, הצהיר סער כי כבר החל לקדם תוכניות להרחבת המתקן. "זה חיוני בהתמודדות עם ההסתננות", אמר. "בלי חולות אתה לא יכול למנוע את העבודה. העבודה היא המניע הכלכלי מאחורי התופעה של ההסתננות. אדרבא, אנחנו לא מיצינו את מלוא ההיקף של חולות. צריך להרחיב את חולות ואנחנו היינו עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ערב פסק הדין בדיונים על הרחבה נוספת של המתקן".

גם כלא סהרונים קרוב לתפוסה מלאה. בסהרונים כלואים עתה 910 אפריקאים, רובם אזרחי אריתריאה וסודאן. הכלא, המיועד אך ורק לאפריקאים, יכול להכיל כ–1,000 בני אדם. בחודשים האחרונים חוצים את הגבול ממצרים מדי חודש עשרות מבקשי מקלט, שנשלחים ישירות לסהרונים ובהתאם לחוק מוחזקים שם שלושה חודשים. אולם, בניגוד לחולות, שהוא מתקן יחיד מסוגו, שירות בתי הסוהר יוכל למצוא חלופות בהיקף מוגבל לסהרונים כשזה יתמלא.

בישראל שוהים עתה כ–44 אלף מבקשי מקלט, מהם כ–73% מהם אזרחי אריתריאה, 19% מסודאן, 7% ממדינות אחרות באפריקה ו–1% משאר העולם. לפי נתונים שמסרה בתחילת החודש רשות האוכלוסין וההגירה, מתחילת השנה נכנסו לישראל 216 מבקשי מקלט, רובם המכריע סודאנים. 22 מבקשי מקלט נוספים נורו למוות בידי כוחות הביטחון המצרים בעת שניסו לחצות את הגבול. מנגד, עזבו את ישראל מתחילת השנה 2,920 מבקשי מקלט במסגרת הליכי "יציאה מרצון".

שירות בתי הסוהר מסר בתגובה כי "שב"ס בתיאום עם רשות ההגירה ערוך לקליטת שוהים עד לאכלוסם המלא של המתקנים סהרונים וחולות. ככל שיעלה מספרם על מספר המקומות הקיימים, יועבר הנושא לבחינה ולהחלטת הגורמים הרלוונטיים".

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.