פליטים  /  מידע נוסף  /  דף 7  /  על מסתננים, אזרחים ושופטים מעופפים

על מסתננים, אזרחים ושופטים מעופפים

3.12.2015 20:46 | ארז תדמור

לפני שלוש שנים בלבד עמדה מדינת ישראל בפני אתגר לאומי משמעותי. בעיצומה של נדידת עמים בקנה מידה היסטורי – כשעשרות מיליוני אנשים מהעולם השלישי, ובייחוד מאפריקה, מבקשים לצאת ממדינותיהם הכושלות לעבר מדינות מערביות – הסתמנה ישראל כאחד מיעדי ההגירה הקלים, הבטוחים והאפקטיביים ביותר. בלא צורך להידחס בספינות רעועות ולהסתכן בטביעה, ובאמצעות שוחד פשוט של מבריחים בדואים, חדרו לישראל בתוך שנים ספורות כ-65,000 מסתננים בלתי-חוקיים מאפריקה. בתוכם שיא של 17,299 מסתננים בשנת 2011 בלבד.

על פי הערכות 'המרכז למדיניות הגירה ישראלית' מספר המסתננים כולל כ-8,000 נשים, וכיום גם כ-8,000 עד 10,000 ילדים שנולדו בתחומי ישראל. המסתננים, שראו את הסערה סביב ילדי העובדים הזרים, הבינו במהירות שכניסת נשים והולדת ילדים בתחומי ישראל היא הדרך הבטוחה להשתקעות. אחוז הנשים שבין המסתננים עלה בהדרגה, וכל מי שעיניו בראשו יכול היה להבין שני דברים. הראשון, שרובם המכריע של המסתננים אינם פליטים כי אם מהגרי עבודה המבקשים לשפר את איכות חייהם. השני, שהמסתננים הגיעו כדי להישאר ושאיפתם היא להביא לכאן את משפחותיהם.

משמעות הדברים פשוטה: מדינת ישראל היתה על סף מציאות שבה מאות אלפי מסתננים בלתי חוקיים יקנו להם שביתה בישראל ויהפכו למיעוט גדול. במדינה שגם כך עומדת בפני מציאות דמוגרפית וביטחונית לא פשוטה, מדובר היה באיום אמיתי על אפשרות קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

בשלב הזה החליטה ממשלת ישראל, באיחור, למלא את חובתה הראשונה כלפי אזרחי ישראל: לבלום את גל ההגירה ולהבטיח את עצם קיומה של המדינה היהודית היחידה. גדר נבנתה בגבול הדרום, וחשוב מכך, חוק המסתננים החדש קבע כי מסתננים חדשים ישהו במשמורת במשך שלוש שנים. לצד זאת החלה ישראל במדיניות של הוצאת הפליטים מישראל חזרה לארצותיהם או למדינות אחרות עמן נחתמו הסכמים. בנוסף, הוטלו מגבלות על שליחת הכסף שהרוויחו המסתננים למשפחותיהם באפריקה. ישראל הפכה את הכניסה הבלתי-חוקית אליה לצעד לא אפקטיבי ולא משתלם כלכלית.

המדיניות החדשה התבררה מהר מאוד כהצלחה חסרת תקדים. מנתונים של 14,669, 17,299 ו-10,440 מסתננים בשנים 2010 ,2011 ו-2012 בהתאמה, צנח מספר המסתננים ל-120 בשנת 2013 ול-41 בשנת 2014.

לצד בלימת הכניסה לישראל, עזבו את ישראל כ-10,000 מסתננים. 2,612 בשנת 2013, 6,414 ב-2014 ו-2,028 עד עתה בשנת 2015.

אלו נתונים שאסור להקל בהם ראש. בעידן שבו חוסר המשילות וקשייה של הממשלה להוביל מהלכים משמעותיים הפכו למוסכמה, התמודדה מדינת ישראל בהצלחה עם אתגר דרמטי שמדינות מערביות נכשלות בו שוב ושוב. המסתננים אמנם פגעו קשות בתנאי החיים של תושבי השכונות בדרום תל-אביב, אשדוד, אילת ובערים נוספות, אולם התופעה נבלמה והפכה מאתגר לאומי לבעיה נקודתית, גם אם משמעותית. עד כאן העובדות.

בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת היתה הממשלה זוכה לקרדיט ציבורי על הצלחתה, וממשיכה ביישום המדיניות שהוכיחה את עצמה. אולם מדינת ישראל אינה מדינה רגילה וכנראה שאינה מדינה מתוקנת עד הסוף. מפני שבתוך זמן קצר החליט בית המשפט העליון להתערב, לפסול את חוק המסתננים ולערער מחדש את יכולתה של ישראל לשמור על עתידה.

בחודש ספטמבר 2013 פסל הרכב של תשעה שופטים, פה אחד, את התיקון לחוק המסתננים שהתיר לכלוא מבקשי מקלט למשך שלוש שנים. טענת השופטים היתה שמשך זמן הכליאה "אינו מידתי". מאז מנהלים הכנסת ובית המשפט העליון משחק פינג-פונג מתיש – ומגוחך מבחינת סדרי ממשל – במסגרתו תיקנה הכנסת את החוק פעמיים, ובית המשפט העליון פסל אותו פעמיים נוספות.

בדצמבר 2014 אישרה הכנסת ברוב של 47 ח"כים מול 23 תיקון נוסף לחוק, לפיו מסתננים חדשים לישראל יוחזקו שלושה חודשים במתקן סהרונים ולאחר מכן יועברו ל-20 חודשים למתקן חולות. בחודש אוגוסט האחרון אישר בית המשפט העליון את החזקתם של המסתננים החדשים למשך שלושה חודשים במתקן סהרונים, אך קבע כי פרק הזמן של 20 חודשי שהייה במתקן חולות הינו "בלתי מידתי".

ביהמ"ש לא הסתפק בפסילת החוק ואסר על המדינה להחזיק מסתננים במתקן למשך יותר מ-12 חודשים עד לחקיקת חוק מחודש. המסר שביקשו שופטי העליון להעביר היה פשוט: שהייה של 20 חודשים במתקן חולות היא בלתי מידתית ובלתי חוקתית, בעוד שהייה ל-12 חודשים עומדת לטעמם בתנאי המידתיות. היה בכך יותר מרמז לכנסת כי עליה ליישר קו עם מידותיו הטובות והנאורות של בית המשפט, ולחוקק מחדש את חוק המסתננים כך שיקבע תקופת שהייה שלא תעלה על 12 חודשים במתקן חולות.

וכאן אנו מגיעים להתפתחות המעניינת של השבוע האחרון. לפי תזכיר חוק המסתננים החדש, נקבע כי מבקשי מקלט שנמצאים כבר בארץ בעת פרסום החוק יישלחו למתקן חולות לשנה – עם סמכות מיוחדת שתינתן לשר הפנים להאריך את שהותם במתקן בחצי שנה נוספת. ואילו מבקשי מקלט חדשים שייכנסו לישראל לאחר פרסום החוק – יוחזקו מלכתחילה במתקן במשך 18 חודשים, ללא צורך בפעולה מיוחדת של שר הפנים. במילים אחרות, הגם שבג"צ רמז ששיעור השהייה "המידתי" בעיניו עומד על 12 חודשים, החליט משרד הפנים שתקופת השהייה בחולות תהיה קצרה בחודשיים בלבד לעומת החוק שפסל ביהמ"ש העליון.

העובדה שמשרד הפנים והממשלה מתעקשים לחוקק את חוק המסתננים שלא בהתאם לרמיזות המידתיות והנאורות של שופטי העליון, היא התפתחות דרמטית וחיובית. נראה שלראשונה עומדת ממשלת ישראל על שלה מול בג"ץ, ומממשת את סמכותה ואחריותה לקבוע מדיניות כניסה והגירה לישראל.

אך ההתפתחות הזו חשובה במיוחד גם על רקע השינוי המדאיג שאירע לאחרונה בדפוסי ההסתננות לישראל. מאז פסל ביהמ"ש את החוק הקובע שהייה של 20 חודשים במתקן, התחדשה ההסתננות לישראל ביתר שאת: בארבעת החודשים האחרונים בלבד, נכנסו לישראל יותר מסתננים מאשר בשנתיים הקודמות גם יחד.

נוכח הנתונים הללו, חובתם הראשונה של ממשלת ישראל וחברי הכנסת היא להבטיח שתופעת ההסתננות לא תחזור לממדיה המבהילים מהעבר. בשעה שמדינת ישראל כמדינת הלאום היחידה והבטוחה של העם היהודי עומדת בפני סכנה של מאות אלפי מסתננים, אסור להיכנע לתכתיביו ושעשועיו המשפטיים של בית המשפט העליון. בסוגיא הזו צריכים להכריע אך ורק נבחרי הציבור הנושאים באחריות כלפי הציבור, ולא שופטים או פקידים אחרים.

השר גלעד ארדן ומשרדו ראויים אפוא לכל שבח על התנהלותם הנחושה והמהירה. נוכח הסכנה העומדת בפתח, הדיונים המופשטים בענייני זכויות מסתננים ומהגרי עבודה לאור עקרונות הסבירות והמידתיות ימתינו להזדמנות אחרת.

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.