פליטים  /  מידע נוסף  /  דף 8  /  תזכיר חוק ההסתננות החדש שם ללעג ולקלס את פסיקת בג"ץ

תזכיר חוק ההסתננות החדש שם ללעג ולקלס את פסיקת בג"ץ

30.11.2015 1:00 | אייל גרוס

שלושה חודשים אחרי פסיקת בג"ץ שפסלה את הוראות חוק ההסתננות, שקבעו כי ניתן לכלוא מבקשי מקלט במתקן חולות ל-20 חודשים, תזכיר הצעת החוק שפרסם משרד הפנים שם ללעג ולקלס את פסק הדין. אחרי שבג"ץ פסל ב-2014 את הוראות החוק שהקימו את חולות ואפשרו כליאת מבקשי מקלט בו ללא מגבלת זמן, הרי שבאוגוסט האחרון הוא פסל את משך הכליאה הנוכחי של 20 חודשים במתקן חולות, בקביעה שמדובר באמצעי שאינו מידתי. אלא שתזכיר הצעת החוק מאפשר כליאה בחולות ל-18 חודשים: רק חודשיים פחות מהתקופה שבג"ץ פסל.

כאשר פסל בג"ץ את ההוראה וקבע כי עד לחקיקת חוק חדש תהיה תקופת הכליאה המרבית בחולות 12 חודשים, נראה היה שמדובר ברמז מצד בג"ץ לגבי מה ייחשב בעיניו תקופת כליאה מקסימלית שעומדת בתנאי ה"מידתיות". ההצעה החדשה מתחכמת בכך שהיא קובעת תחילה תקופה של 12 חודשים לגבי מבקשי מקלט שנמצאים בישראל, אך מאפשרת להאריך את הוראת השהייה בחצי שנה נוספת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". יתרה מכך, לגבי מבקשי מקלט חדשים שייכנסו לישראל לאחר כניסת החוק לתוקף, תהיה התקופה המקסימלית בכל מקרה 18 חודשים.

קביעת תקופה קצרה בכה מעט מהתקופה שנפסלה בבג"ץ כלא מידתית מעידה על ניסיון להתחמק מקיום הפסיקה בנושא, ודינה להיפסל שוב. אך היא גם מעידה על הבעייתיות בבחירתו של בג"ץ לעסוק שוב ושוב בסוגיית המידתיות תוך התחמקות מקביעה חד-משמעית שכליאת מבקשי מקלט ללא משפט פסולה בכל מקרה. בג"ץ הביע בעבר ספקות אם החוק נחקק ל"תכלית ראויה", אך בשורה התחתונה פסל את החוק בשלושת גלגוליו בשל עילת המידתיות. הדבר איפשר לכנסת לשוב ולחוקק את החוק, בטענה שתקופת שהייה קצרה יותר היא מידתית.

בהסבר לתקופת הכליאה הארוכה יותר לגבי מבקשי מקלט חדשים, מצוין שהכוונה היא לצמצם את התמריץ של מבקשי מקלט חדשים (או בלשון ההצעה: "מסתננים") אשר שוקלים להגיע לישראל. בכך מודה המדינה בפה מלא כי התכלית שביסודו של החוק היא שימוש במבקשי מקלט שנמצאים בישראל כאמצעי על מנת להרתיע אחרים. כאשר אדם נכלא על לא עוול בכפו כדי להרתיע אחרים, הרי שמדובר בשימוש באדם כאמצעי, ועל כן בפגיעה קשה בכבוד האדם שלא יכולה לעמוד בתנאי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

נוספים מלהגיע לישראל כשלעצמה אינה תכלית לגיטמית לשלילת חירותם של מבקשי המקלט, אם כי אינה פסולה כאשר נלווית לתכלית לגיטמית אחרת. במקרה ההוא נקבע שהתכלית "נלווית" לתכלית הלגיטמית (על פי בג"ץ) של "מניעת השתקעות" מבקשי מקלט במרכזי הערים.

אך הצעת החוק הנוכחית לא משאירה ספק ומציינת מפורשות שתכליתה היא הרתעת מבקשי מקלט אחרים מלהגיע לישראל, תכלית שבג"ץ פסק שאינה לגיטימית כתכלית העיקרית. התייחסות אל תכלית זו כפסולה עברה כחוט השני בשלושת הגלגולים של העניין בבג"ץ, החל מפסק דינה של השופטת עדנה ארבל בסיבוב הראשון בשנת 2013, עת פסקה שכאשר אדם מושם במעצר לא משום שהוא מהווה סיכון אלא על מנת להרתיע אחרים, הרי ש"ההתייחסות אליו אינה כאל מטרה אלא כאל אמצעי. התייחסות זו ללא ספק הינה פגיעה נוספת בכבודו כאדם".

נוסף על כך, בסיבוב האחרון בבג"ץ דחתה השופטת נאור, לאור הכחשת המדינה, את טענת העותרים שישנה גם תכלית לא לגיטימית של "שבירת רוחם" של מבקשי המקלט על מנת לעודד אותם לעזוב את ישראל, תכלית שהיא מצאה אותה כמעוררת "קושי רב". אך בינתיים הצטברו עוד ראיות לכך שזו בהחלט אחת מתכליות החוק, בין היתר בדברי שר הפנים, גלעד ארדן, שכתב עם מתן פסק הדין שמטרת החוק "לקבוע תקופת שהייה שתייצר להם (מבקשי המקלט) תמריץ לחזור למדינות מוצאם ולא להשתקע בערים ובשכונות". התבטאות זו הצטרפה להתבטאויות רבות שקדמו לפסק הדין ברוח זו, אך בג"ץ נאחז בפסק הדין בדברי עו"ד יוכי גנסין, שייצגה את המדינה, כי "בוודאי בוודאי ובוודאי" שאין זו תכלית החוק.

בינתיים מתברר שבוודאי ובוודאי שתכליות החוק הן אכן לשבור את רוחם של מבקשי מקלט על מנת שיעזבו ולהרתיע אחרים מלבוא - תכליות שגם הן פסולות לפי בג"ץ. כך שבעוד ההצעה הנוכחית לא עומדת בקריטריונים של המידתיות שנקבעו בפסק הדין האחרון, השאלה היא אם בג"ץ יאזור בסיבוב הבא אומץ לומר פעם אחת באופן ברור וחד-משמעי שאלו תכליות כליאת מבקשי המקלט ושתכליות אלו פסולות, או שמא ימשיך לשחק במגרש המידתיות - מגרש שמחמיץ שוב ושוב את הבעיה האמיתית שנמצאת בלב העניין.

יתרה מכך, הצעת החוק מחמירה למעשה את מצבם של מבקשי המקלט במספר ממדים. מוצע בה שבית המשפט לא יוכל לתת סעד זמני המעכב את ביצוע הוראת השהייה בחולות. משמעות הדבר היא שאם מבקש מקלט עתר לבית המשפט, הרי שפרט לחריג של "טעמים מיוחדים שיירשמו" לא יוכל בית המשפט להוציא צו שימנע את שליחת האדם לחולות כל עוד עניינו מתברר. זוהי שלילה יוצאת דופן של סמכות שיפוטית לעכב אמצעי שפוגע בחירותו של אדם, שעומדת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ואם בכך לא די, הרי שגם מוצע בהצעה למחוק את הסעיף הקובע כי לא יישלח לחולות מבקש מקלט שהוא הורה לקטין הסמוך על שולחנו. כמו כן מחמירה ההצעה את מצבם של מבקשי המקלט בכך שהיא מבקשת להאריך את תקופות הכליאה בסהרונים שניתן יהיה להטיל על מבקש מקלט שעזב את חולות או לא התייצב במתקן כאשר נדרש לכך.

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.