פליטים  /  מידע נוסף  /  דף 11  /  מדינות מערביות קולטות בחשאי מבקשי מקלט במצוקה שישראל זנחה

מדינות מערביות קולטות בחשאי מבקשי מקלט במצוקה שישראל זנחה

2.9.2015 6:01 | אילן ליאור

ארצות הברית, שבדיה ומדינות מערביות נוספות קלטו בחמש השנים האחרונות בחשאי כ–220 מבקשי מקלט ששהו בישראל, בתוכניות ליישוב מחדש (Resettlement). ל"הארץ" נודע כי ביוזמת נציבות האו"ם לפליטים הועברו בכל אחת מהשנים האחרונות בין 20 ל–80 מבקשי מקלט מישראל למדינות מערביות אחרות. מבקשי המקלט, רובם המכריע מאריתריאה ומסודאן, היו לרוב במצב רפואי או סוציאלי קשה, אך בהיעדר מעמד לא קיבלו מענה לצורכיהם בישראל.

חלק ממבקשי המקלט פנו ישירות לנציבות האו"ם לפליטים ומקרים אחרים הועברו אליה בידי ארגוני זכויות אדם. אנשי הנציבות בחנו בישראל את התיקים וקבעו מי זכאי למעמד פליט על פי אמנת הפליטים. את פרטי הזכאים העבירו למדינות שהביעו נכונות לקלוט מבקשי מקלט השוהים בישראל. המדינות הללו בחנו את ההמלצות וערכו ראיונות למבקשי המקלט. לאלה שהחליטו לקלוט הן העניקו מעמד של פליט, זכויות סוציאליות וטיפולים רפואיים.

נציבות האו"ם לפליטים אינה מפרסמת מידע על יישוב מחדש של מבקשי מקלט ששהו בישראל, וגם המדינות הקולטות אותם אינן חושפות את פרטים. ההליך כולו נעשה בשקט, ופרט לגורמים המעורבים נותר חשאי. "זה שו־שו גדול", אמרה ל"הארץ" פעילה בארגון זכויות האדם. מקרה חריג היה בתחילת 2014, אז הוציא שר הפנים דאז גדעון סער הודעה על העברתם לשוודיה של 54 נשים וילד מאריתריאה, רובם קורבנות סחר ועינויים שהיו כלואים בישראל. נציבות האו"ם פרסמה אז הודעת הבהרה כי היא זו שיזמה את יישובם מחדש ואילו שגרירות שוודיה סירבה להתייחס לפרטים.

תוכניות ליישוב מחדש משמשות לרוב להעברת פליטים ממדינות עולם שלישי וממחנות פליטים למדינות מערביות. רק במקרים חריגים קולטות מדינות מערביות פליטים ממדינה מערבית אחרת, כמו במקרה של ישראל. יישוב מחדש הוא פתרון מוגבל הנותן מענה לפחות מ–1% מכלל הפליטים המטופלים בידי האו"ם. 28 מדינות משתתפות בתוכניות של נציבות האו"ם לפליטים ליישוב מחדש, בראשן ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה ומדינות סקנדינביה.

ב–2014 הגישה נציבות האו"ם לפליטים כ–104 אלף תיקים של פליטים למדינות המשתתפות בתוכניות ליישוב מחדש וביקשה מהן לשקול את קליטתם. באותה שנה הועברו יותר מ–74 אלף פליטים למדינות שהסכימו לקלוט אותם. את רשימת המדינות שמהן עזבו פליטים ליעד חדש במסגרת תוכניות ליישוב מחדש מובילה מלזיה ואחריה ניצבות טורקיה, נפאל, תאילנד, לבנון וקניה. בהמשך הרשימה, מתברר, מצויה גם ישראל.

"זה תהליך מאוד ארוך. מהרגע שאנחנו מאתרים מישהו ועד שהוא עוזב זה מינימום שנה ולפעמים שנתיים", מספרת אלישבע מיליקובסקי, מנהלת מחלקת מהגרים וחסרי מעמד בעמותת רופאים לזכויות אדם. "רוב המקרים הם מקרים בריאותיים. יש מקרים שהם מקרים סוציאליים מאוד קשים. בדרך כלל זה כמובן משולב", היא מוסיפה ומציינת כי בשנים האחרונות הפנתה העמותה עשרות מקרים לנציבות האו"ם לפליטים.

אחד המקרים שבהם טיפלה העמותה הוביל לקליטתו בדנמרק של אזרח סודאן. "הוא התעוור בארץ בגלל מחלה", מספרת מיליקובסקי. "בתור עיוור הוא לא היה זכאי לשום תמיכה, שום סיעוד. הוא לא יכול היה לעבוד, היה צריך להסתמך על חברים שלו. המצב הנפשי שלו מאוד הידרדר כי הוא הרגיש ממש חסר אונים, בלי שום סיוע, ונתמך על ידי אנשים בלי יכולת לפרנס את עצמו. בדנמרק הוא קיבל בית שמותאם לעיוורים וקורסים שעוזרים לו להתמודד עם העיוורון".

במקרה אחר, קלטה קנדה לפני כשנה צעירה מאריתריאה, הסובלת ממחלת כליות. "המחלה הידרדרה די במהירות", מספרת מיליקובסקי ומציינת כי הצעירה היתה זקוקה להשתלת כליה. "בארץ מבקש מקלט לא יכול להיות בתור להשתלות. היא קיבלה טיפולי דיאליזה, אבל כל פעם היתה צריכה להיקלט דרך המיון". בקנדה קיבלה מעמד ונכנסה לתור להשתלות.

"העובדה שארצות הברית ושוודיה מתייחסות למבקשי מקלט מישראל בדומה למבקשי מקלט ממחנות פליטים באפריקה ומעניקות להם מקום במכסות ל'ריסטלמנט' היא אות קלון לישראל", אומרת עו"ד מיכל פינצ'וק, מנכ"לית עמותת א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט). "אנשים שיוצאים ל'ריסטלמנט' הם אנשים שברור שלא יוכלו לשרוד פה בגלל שאין להם זכויות. מצד אחד אנחנו נורא שמחים שזה מציל את האנשים האלה. מצד שני יש תחושה קשה של בושה שהמדינה שלנו לא מצליחה לתת מקלט אפילו למקרי קיצון".

פינצ'וק מספרת כי באחרונה הסכימה ארצות הברית לקלוט משפחה שמלווה על ידי העמותה תקופה ארוכה ובה ילדה במצב נפשי קשה. "מדינת ישראל לא רק שלא הכירה בזה שהיא זכאית למקלט, היא גם לא נתנה לה מעמד הומניטארי. עכשיו המשפחה הולכת להיות מיושבת מחדש בארצות הברית. זו הצלה. זה ברור ששם היא תקבל את התמיכה הנפשית שהיא זקוקה לה", היא אומרת.

הסיפור הזה מצטרף ליותר מ–100 מקרים נוספים שעמותת א.ס.ף הפנתה בשנה וחצי האחרונות לנציבות האו"ם לפליטים לצורך תוכניות ליישוב מחדש. רק מעטים השלימו את התהליך. "אני ב־א.ס.ף ארבע שנים. כשאני התחלתי כתבנו בדוח"ות שלנו שיש לנו שני מקרים שהפנינו ל'ריסטלמנט'. היום יש לנו עשרות מקרים שאנחנו מפנים ל'ריסטלמנט'. זה מין תהליך שתפס תאוצה כי זה באמת הפתרון היחיד שיש לאנשים האלה".

אחד המקרים שהעמותה טיפלה בו באחרונה הוא של מבקש מקלט אחר שהתעוור בישראל, במקרה זה אזרח אריתריאה. "יש לו מחלה. הוא נותר מוגבל, הוא לא יכול לעבוד, אין לו כל עזרה עם כלב נחייה או עם למידה. הוא נותר לבד בבית", מספרת שרה לוין, עובדת סוציאלית של א.ס.ף.

"הגעתי אליו כי מישהו ראה אותו בוכה ברחוב ונתן לו את המספר שלי כי הוא חשב שחייו נגמרו. רצינו למצוא לו מקום שבו הוא יוכל לחיות חיים מכובדים ולתפקד ככל חבר אחר בקהילה. לצערנו בישראל אין לו את האפשרות הזאת". לאחר שהתעוור, חבר טיפל בו במסירות וסייע לו כלכלית ורגשית. הוא ביקש ששניהם ייושבו מחדש כדי שהחבר יוכל להמשיך לטפל בו וארצות הברית אישרה את הבקשה. הם צפויים לעזוב את ישראל בקרוב.

מקרה נוסף שבו טיפלה עמותת א.ס.ף נגע לאם חד הורית ובתה הפעוטה שייקלטו בקרוב בשוודיה. "הילדה עם בעיות כליות, קשיי נשימה וחוסר יכולת לבלוע. היא כל הזמן נכנסת לבתי חולים ויוצאת מהם. כל צינון קטן מוביל אותה לבית החולים", מספרת לוין. "האם לא יכולה להחזיק עבודה. כל עבודה שלקחה בסוף פיטרה אותה. הם לא ידעו מתי היא תגיע ומתי תהיה בבית החולים. אם היתה ישראלית היא היתה מקבלת עזרה ממשרדי הרווחה והבריאות".

בהיותה מבקשת מקלט חסרת מעמד בישראל, לא זכתה האם לסיוע מהמדינה. "היא לא מקבלת שום תמיכה ולכן היא נאלצה לממן הכל לבד. לא היתה לה דרך לכלכל את עצמה. היא לא היתה יכולה לחיות חיים מכובדים בישראל. ביקשנו ליישב אותה מחדש במדינה שתכיר בה כאם חד הורית לילדה חולה, כדי שתקבל את כל ההטבות והזכויות שאחרים מקבלים, כמו סיוע בשכר דירה, הקלה במסים, טיפול רפואי".

שרון הראל, נציגה בכירה של נציבות האו"ם לפליטים בישראל, הדגישה אתמול בשיחה עם "הארץ" כי פתרונות יישוב מחדש הם חריגים ובהיקף מצומצם. "אנחנו כל הזמן מראיינים ומזהים אנשים עם צרכים מיוחדים. רק מי שעונה על ההגדרות של פליט ויש נסיבות מיוחדות שנראות לנו רלוונטיות ל'ריסטלמנט' אז אנחנו מפנים אותו להליך הזה. אלה אנשים עם צרכים מיוחדים, עם פגיעויות מיוחדות, שאין צפי לשקם אותם במקרים שהם זקוקים לשיקום".

"תמיד השתמשנו בכלי הזה של 'ריסטלמנט'", הוסיפה הראל. "זה כלי מאוד ייחודי ואיכותי ולכן הוא לא נועד לתת פתרונות המוניים. יש בכל העולם מספר מאוד מוגבל של מקומות של 'ריסטלמנט'. במסגרת המכסות העולמיות אנחנו מוצאים לנכון לעזור למי שעונה על הקריטריונים. "אנחנו מסייעים בפתרון האיכותי הזה בהיקף מצומצם, אך הוא לא נועד להחליף את הטיפול שמדינת המקלט מצופה לתת לפליטים החיים בתחומה. זה נועד לסייע במקרים שבהם נדרשים פתרונות באופן מיידי".

הצורך ביישוב מחדש נובע במידה רבה משיעור ההכרה הנמוך בפליטים בישראל ביחס למדינות מערביות אחרות. לפני כחצי שנה פורסם ב"הארץ" כי מיולי 2009 ועד תחילת 2015 הוגשו בישראל 17,778 בקשות מקלט של אזרחי מדינות רבות. רק 45 הוכרו כפליטים (0.25%), 12,175 בקשות נדחו (68.5%) ו–5,558 המתינו למענה (31.25%). שיעור ההכרה הנמוך בלט במיוחד בכל הנוגע לאזרחי אריתריאה וסודאן – רק ארבעה אריתראים מתוך 5,573 מבקשי מקלט ממדינות אלה הוכרו כפליטים (0.07%).

עו"ד אבי חימי, ששימש בשנים האחרונות יו"ר הוועדה המייעצת לשר הפנים לענייני פליטים ופרש לפני כחודש וחצי, דחה באחרונה בשיחה עם "הארץ" את הביקורת על מערכת המקלט בישראל. "מדינת ישראל עושה עבודה נהדרת בסוגיית הפליטים והבעיה של מדינת ישראל היא שהיא לא יודעת לייחצן את עצמה. לטעמי כל מי שהיה מגיע לו מעמד פליט במדינת ישראל קיבל", אמר. לדבריו, מערכת המקלט בישראל היא בין המובילות בעולם במקצועיותה. "אני משווה את עצמי למדינות כמו בריטניה ששינו את מדיניות ההגירה שלהן כלפי אריתראים, אני משווה את עצמנו לאיטליה ולהרבה מדינות אחרות. אני לא יכול להשוות את עצמי לשוודיה. אנחנו נמצאים במקום אחר, המציאות היא שונה".

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.