פליטים  /  חדשות ועדכונים  /  דף 7  /  רשות ההגירה נערכת לזמן אלפים לחולות: הורתה למבקשי מקלט להתייצב לשימועים

רשות ההגירה נערכת לזמן אלפים לחולות: הורתה למבקשי מקלט להתייצב לשימועים

13.8.2015 6:01 | אילן ליאור

רשות האוכלוסין וההגירה נערכת לזמן עוד אלפי מבקשי מקלט למתקן חולות. בשבועות האחרונים הורתה הרשות למבקשי מקלט רבים להתייצב לשימוע לפני שליחתם לחולות ונראה כי קצב מתן הזימונים התגבר לאחר פסיקת בג"ץ, שהורה שלשום למדינה לשחרר בתוך 15 יום מי ששוהה במתקן יותר משנה - כ-1,200 מתוך כ-1,700 המוחזקים בו. חרף פניות חוזרות ונשנות של "הארץ", סירבה הרשות למסור נתונים על מספר הזימונים לחולות.

לפני כשלושה שבועות הרחיבה רשות האוכלוסין וההגירה את הקריטריונים למתן זימון למתקן חולות באופן המאפשר לה להורות לעוד אלפי מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן להתייצב בו, ומאז חל גידול משמעותי במספר הזימונים. הקריטריונים החדשים מאפשרים לה לזמן אזרח סודאן שנכנס לישראל עד סוף דצמבר 2011 (במקום עד סוף מאי 2011) ואזרח אריתריאה שנכנס עד סוף יולי 2011 (במקום עד סוף מאי 2009). ארגוני זכויות אדם ביקשו מבג"ץ למנוע את הרחבת הקריטריונים, אך נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור דחתה את בקשתם.

אתמול באו מאות מבקשי מקלט ללשכת האוכלוסין בבני ברק כדי לחדש את אשרת השהייה שלהם בישראל. כולם למעט בודדים יצאו מהלשכה עם אשרה זמנית וזימון לשימוע בעוד כשלושה חודשים לקראת שליחתם לחולות. בהוראת בית המשפט, מחויבת רשות האוכלוסין וההגירה לערוך למבקש מקלט שימוע שבו ניתנת לו אפשרות להציג את טענותיו לפני שליחתו לחולות. למבקשי המקלט מותר להביא עמם עורך דין לשימוע, אך לא תמיד הם מודעים לכך.

אתמול נראה כי רק חריגים מבין הבאים ללשכת האוכלוסין לא נדרשו להתייצב לשימוע לפני קבלת הוראה לשהות במתקן. אחד מהם היה אב לילד קטן, שעל פי חוק לא ניתן לזמנו לחולות. התיקון לחוק למניעת הסתננות מגדיר כמה קבוצות אוכלוסייה שאין לשלוח למתקן: קטינים, נשים, בני 60 ומעלה, אבות לקטינים החיים בישראל, מי שהוגדרו כקורבנות סחר בבני אדם ומי ששהייתו במתקן עלולה לגרום נזק לבריאותו.

הזימונים ניתנים בלשכה המיועדת אך ורק לאזרחי אריתריאה וסודאן, סמוך לקניון איילון, וגם השימועים נערכים בלשכה זו. רק לעתים נדירות הם מובילים לביטול הזימון לחולות ולחידוש אשרת השהייה. המבנה מוקף גדרות גבוהות ומאבטחים מפקחים על הבאים בשעריו. אתמול אסרו המאבטחים על צוות "הארץ" להתקרב למבנה והסבירו כי "זו לשכה לנתינים זרים בלבד". הם הזהירו כי צילום הלשכה, אפילו מרחוק, הוא עבירה על החוק, והורו לצלם העיתון להתרחק מהמקום אף ששהה בשטח ציבורי.

"כולם מקבלים עכשיו חולות", אמר אחד ממבקשי המקלט שיצא אתמול מהלשכה. כמה מהם סיפרו כי השיחה עם פקידי הרשות היתה קצרה וכי לא הוסבר להם מדוע דווקא הם יישלחו לחולות. מבקש מקלט מאריתריאה ששוהה בישראל זה יותר מחמש שנים סיפר כי בא לחדש את האשרה שלו בעקבות פסיקת בג"ץ. "ראיתי בעיתון שכולם יוצאים מחולות, מקבלים ויזה", אמר, "קיבלתי חולות". לדבריו, אינו שוקל עזיבה למדינה שלישית או חזרה למולדתו. "לאן אני אעזוב? אם ייקחו אותי בכוח, אני אלך לחולות". מבקש מקלט נוסף מאריתריאה שאף הוא שוהה בישראל יותר מחמש שנים, אמר כי אם לא תהיה לו ברירה אחרת יתייצב בחולות. הוא הבהיר כי עזיבה לאוגנדה או לרואנדה אינה על הפרק מבחינתו. "אני לא יודע איפה נלך. אני לא הולך לאפריקה. מה יש באוגנדה? מה יש ברואנדה? הכל בבלגן, אפריקה בבלגן. אני אלך למדינה שלי רק אחרי שינוי בשלטון".

מתקן חולות יכול להכיל עד 3,360 בני אדם, בעוד שמספר מבקשי המקלט השוהים בישראל מוערך בכ-45 אלף בני אדם. מאז נפתח בדצמבר 2013 לא התקרב מספר המוחזקים במתקן לקיבולת המרבית שלו ובשיא התפוסה שהו בו כ-2,200 מבקשי מקלט, אף שרשות האוכלוסין זימנה אליו עוד אלפים. חלק מהשוהים במתקן שוחררו ממנו בהוראת בית המשפט, אחרים שבו לארצם או עזבו למדינה שלישית וקבוצה נוספת כלל לא התייצבה בו.

שלשום קבעו שופטי העליון כי החזקתם של מבקשי מקלט בחולות לשנה ושמונה חודשים אינה מידתית, והגבילו את משך ההחזקה במתקן לשנה למשך תקופה של חצי שנה, שבה תידרש הכנסת לקבוע בחוק משך שהייה קצר יותר. נשיאת בית המשפט, השופטת מרים נאור, ציינה כי "יש להניח כי עם שחרורו של מסתנן פלוני ממרכז השהייה יתפוס מסתנן אחר את מקומו. דרך זו של מעין 'דלת מסתובבת' פוגעת במידה פחותה בזכויותיהם החוקתיות של המסתננים הנקראים למרכז השהייה והיא מגשימה את תכלית החוק".

ארגוני זכויות האדם שעתרו לבג"ץ נגד התיקון לחוק למניעת הסתננות טענו כי מטרתו העיקרית של מתקן חולות היא "לשבור את רוחם" של מבקשי המקלט ולגרום להם לעזוב את ישראל, אך המדינה דחתה טענות אלה ונאור קיבלה את עמדתה. מנגד, השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית העלו סימני שאלה בעניין. "דרך נפתלת זו של תחלופה מתמדת של מסתננים... מעוררת את החשש שמא מאחורי התכלית המוצהרת של מניעת השתקעות במרכזי הערים מסתתרת תכלית של 'טרטור' המסתננים ושבירת רוחם כפי שנטען על ידי העותרים", כתב עמית.

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.