פליטים  /  חדשות ועדכונים  /  דף 7  /  בג"ץ הקפיא את הגירוש לרואנדה ולאוגנדה עד לבירור עתירה בעניין

בג"ץ הקפיא את הגירוש לרואנדה ולאוגנדה עד לבירור עתירה בעניין

13.8.2015 6:01 | אילן ליאור

בג"ץ הוציא היום (רביעי) צו ביניים האוסר על המדינה לכלוא בסהרונים מבקשי מקלט המסרבים לעזוב לרואנדה ולאוגנדה. בכך, הקפיא בית המשפט את מדיניות הגירוש החדשה של מבקשי מקלט המוחזקים במתקן חולות ואת כליאתם ללא הגבלת זמן של המסרבים לעזוב את ישראל. השופט עוזי פוגלמן קיבל את הערעור שהגישו ארגוני זכויות אדם על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפני כשלושה שבועות וקבע כי עד להכרעה בעתירה נגד המדיניות החדשה, יישמר המצב הקיים. השופטת המחוזית רחל ברקאי צפויה לדון בעתירה בעוד כחודש.

העתירה הוגשה בשמם של שני אזרחי אריתריאה המוחזקים בחולות. הם סירבו לעזוב לרואנדה וקיבלו הודעה כי ייכלאו עד להודעה חדשה בסהרונים. זאת, בהתאם למדיניות החדשה של רשות האוכלוסין וההגירה, שנחשפה ב"הארץ" בסוף מארס השנה. ככל הידוע, זמן קצר לאחר הפרסום מסרה המדינה יותר מ-40 הודעות גירוש למבקשי מקלט המצויים בחולות. נאמר להם כי אם לא יסכימו לעזוב תוך חודש ייכלאו בסהרונים. עד עתה איש מהם לא נכלא. 14 מבקשי מקלט ששוהים בחולות קיבלו בהמשך הודעה נוספת לקראת העברתם לסהרונים.

המדינה הבהירה כי אין לה אפשרות לכפות על מבקשי המקלט לעזוב את ישראל ולכן המסרבים ייכלאו. השופט פוגלמן קבע כי בשלב זה מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקשי המקלט. "השאלה היא אפוא אם במצב הביניים עד להכרעה יש לשמור על 'המצב הקיים', או שמא להעבירם למשמורת. אין צריך לומר כי העברה למשמורת נושאת בצידה פגיעה חריפה בזכויות היסוד של המבקשים. האם קיים אינטרס ציבורי נוגד המצריך שינוי המצב הקיים טרם הכרעה בעתירה?", כתב בפסק הדין.

פוגלמן ציין כי בית המשפט המחוזי, שדחה את הבקשה לצו ביניים, "עמד על האינטרס הציבורי שבהתמודדות עם תופעת ההסתננות בדרך של הוצאת מסתננים למדינות שלישיות בטוחות. זהו אכן אינטרס ציבורי חשוב, אך העברה למשמורת בנקודת הזמן הנוכחית וקודם להכרעה בעתירה לא תקדם אותו, שכן – כפי שקבע בית המשפט כאמור – ההרחקה ממילא לא ניתנת לביצוע. משכך, הפגיעה בזכויות היא שמכריעה את הכף לכיוון שמירת המצב הקיים".

פוגלמן הדגיש, כי אין במתן צו הביניים כדי לרמוז על סיכויי העתירה והזהיר מפני כליאתם של מבקשי מקלט אחרים, שנמצאים במצבם של העותרים. "הנחתי היא... כי השיקולים הנורמטיביים שעומדים בבסיס הכרעתי זו יישקלו על ידי הרשויות בטרם תופעל הסמכות להעברה למשמורת במקרים פרטניים אחרים שהקשרם דומה".

שר הפנים סילבן שלום אמר היום בעניין זה כי בכוונת הממשלה לגרש כל מבקש מקלט שמגיע לישראל למדינה שלישית, מיד עם הגעתו, ולהפקיד את גורלו בידיה. בראיון לתוכנית "בחצי היום" ברשת ב' אמר שלום: "כל מי שנכנס בתקופה הזו מיד יועבר למדינה שלישית, והיא תבחן את כל מה שקורה אתו".

עוד אמר שלום בראיון כי בכוונתו להביא תוך חודשיים תיקון לחוק למניעת הסתננות, שיאפשר את גירושם – בין אם באמצעות העברה למדינה שלישית ובין אם באמצעות החזרה לארץ מוצאם. שר הפנים אמר מיד לאחר החגים בכוונתו "להביא תיקון לחוק שיקבע בצורה מפורשת מהן דרכי הפעולה כדי להוציא את המסתננים מחוץ לתחומי מדינת ישראל, או למדינת מוצאת או למדינה שלישית".

בהמשך העלה שלום את הטענה כי מבקשי המקלט שעברו במצרים בדרכם לישראל איבדו את מעמד הפליט שלהם: "אם הגיעו דרך מצרים, אז הם איבדו את כל הבעייתיות שלהם. הם יכלו להישאר שם לעבוד ולחיות, אבל בישראל השכר יותר גבוה", טען שלום. יצוין כי לפי החוק הבינלאומי, פליט נשאר פליט ללא קשר למספר הגבולות שהוא חצה לאחר שעזב את ארצו.

את העתירה נגד מדיניות הגירוש והכליאה הגישו עו"ד ענת בן דור ואלעד כהנא מהתוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, כמו כן חתומים עליה המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, קו לעובד, א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט, והמרכז לקידום פליטים אפריקאים. בעתירה נטען בהתבסס על העדויות מרואנדה ומאוגנדה כי סירובם של מבקשי המקלט לעזוב את ישראל מוצדק ולא ניתן לכלוא אותם בגין אי שיתוף פעולה. "הרחקת מבקשי המקלט מסכנת את חייהם, את חירותם וזכויות בסיסיות אחרות", נכתב.

בפסק הדין של בג"ץ מאתמול, שאסר על כליאתם של מבקשי מקלט בחולות מעל לשנה, התייחסה בקצרה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור לסוגיית המדינות השלישיות. "אין בדברים אלה כדי למנוע מהמדינה להרחיק מסתננים למדינה בטוחה", כתבה. "העברת מסתננים למדינה כזו כפופה לתנאים שונים, שמטרתם להבטיח כי אכן מדובר במדינה בטוחה וכי מדינה זו לא תעביר את המסתננים למדינה אחרת אשר אינה בטוחה... השאלה כיצד נקבע שמדינה היא אכן מדינה בטוחה היא שאלה מורכבת", כתבה נאור.

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.