פליטים  /  חדשות ועדכונים  /  דף 9  /  בג"ץ: ניתן להחזיק מבקשי מקלט בחולות, אך התקופה שנקבעה לא מידתית

בג"ץ: ניתן להחזיק מבקשי מקלט בחולות, אך התקופה שנקבעה לא מידתית

11.8.2015 16:20 | אילן ליאור

הרכב של תשעה שופטי בג"ץ אישר הערב (שלישי) את עיקרי התיקון שמסדיר החזקה של מבקשי מקלט במתקן חולות, אולם קבע כי משך הזמן שנקבע לשהייה בו - שנה ושמונה חודשים - אינו מידתי. השופטים הורו לכנסת לקבוע בתוך חצי שנה משך זמן קצר יותר לשהייה במתקן. השופטים הורו כי מי שמוחזק במתקן במשך שנה ויותר ישוחרר בתוך 15 ימים. בעקבות הוראה זו צפויים להשתחרר כ-1,200 מתוך כ-1,700 המוחזקים בחולות. בג"ץ אישר לכלוא מבקשי מקלט חדשים שייכנסו לישראל בכלא סהרונים למשך שלושה חודשים.

בהחלטה הקודמת בעניין התיקון לחוק ההסתננות פסל בג"ץ באופן גורף את ההחזקה במתקן חולות, אולם תנאי התיקון אז היו שונים: ההחזקה בחולות לא הוגבלה בזמן; השוהים נדרשו לספירה שלוש פעמים ביום כך שבפועל לא היה מדובר במתקן פתוח; ומעבר על כללי המתקן אפשר לשלוח את השוהים לשנה בכלא סהרונים ללא משפט. על פי התיקון החדש, משך השהייה במתקן מוגבל בזמן; המוחזקים נדרשים לספירה אחת מדי ערב ורשאים לצאת מהמתקן לאורך היום; ושליחת מוחזקים שעברו על הכללים לכלא סהרונים מוגבלת לארבעה חודשים.

בפסיקה הנוכחית, שמתערבת בחוק בפעם השלישית, קבעו השופטים כי תנאי השהייה במתקן עומדים במבחן החוקתיות, ופסלו רק את משך הזמן להחזקה בו. השופטים השעו למשך חצי שנה את ביטול הסעיף שמאפשר החזקה למשך שנה ושמונה חודשים. במשך פרק זמן זה יוגבל משך ההחזקה בחולות לשנה.

ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים בהרכב בראשות נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שבו היו חברים השופטים צבי זילברטל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויורם דנציגר. הנדל, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירה נגד התיקון במלואה. שבעה מהשופטים היו חברים בהרכב שפסל את שתי גרסאותיו הקודמות של התיקון, בספטמבר האחרון וב-2013.

הנשיאה נאור כתבה בהחלטתה כי בפרק ד' של התיקון, המסדיר את הפעלת מתקן חולות, נעשו "שינויים ראויים" וכי ברובו הוא עובר את מבחן המידתיות, גם אם "לעתים בקושי". אלא שלדברי נאור, "התקופה המרבית שנקבעה לשהייה במרכז אינה חוקתית. אין היא מאזנת כנדרש בין התועלת שבחוק לבין הפגיעה הקשה הנגרמת לזכויותיהם של השוהים במרכז השהייה".לדבריה, "לפרק הזמן הארוך שנקבע בחוק אין אח ורע במשפט המשווה".

נאור הוסיפה כי "חירותו של אדם היא היסוד הבסיסי לחייו ולקיומו. שלילתה, ולו למשך יום אחד, פוגעת באופן משמעותי בזכויותיו. שקילתן של הפגיעה הקשה בזכויות המסתננים מזה ושל התועלת הנובעת מהחוק מזה הובילתני למסקנה כי פרק זמן בן 20 חודשים הוא פרק זמן ארוך יתר על המידה להחזקתם של מסתננים בתנאים מגבילי חירות מהסוג הנדון. יש לזכור כי מדובר במסתננים שלא ניתן לגרשם מישראל ואשר לא נשקפת מהם סכנה קונקרטית לביטחון המדינה או לחיי אזרחיה. כל חטאם הוא כניסה בלתי חוקית לגבולותינו, אשר בגינה אין המדינה רשאית ככלל להענישם". לדבריה, "אף שהסתננות היא תופעה בלתי רצויה, פתרון שבו כרוכה שלילת זכויותיהם של אנשים למשך פרקי זמן כה ארוכים אינו מידתי".

עוד כתבה נאור: "כאזרחית, הייתי שמחה לראות את מדינתי שלי עם יותר חמלה, גם כלפי מי שחשוד בכך שהסתנן לישראל לשבור שבר". היא הזכירה כי הציעה בעבר לשקול הקמת מתקן שהייה פתוח למבקשי מקלט וציטטה דברים שכתבה בפסק הדין שבו נפסל התיקון הקודם: בחוות הדעת המרכזית התייחסה נאור לדברים שכתבה בפסק הדין שבו ביטל בג"ץ את התיקון הקודם לחוק: "יכולה זאת להיות שעתה היפה של המדינה, שבמציאות שנכפתה עליה תשכיל למצוא פתרונות הומניים, התואמים לא רק את המשפט הבינלאומי אלא גם את התפיסה היהודית". היום הבהירה: "לא מרכז השהייה כפי שהוקם לימים בחולות עמד מול עיניי כאשר כתבתי דברים אלה".

לדברי נאור, האיזון הנכון בין רצונה של המדינה למנוע השתקעות של מבקשי מקלט במרכזי הערים לבין זכויותיהם יהיה מעין "דלת מסתובבת" בחולות: "יש להניח כי עם שחרורו של מסתנן פלוני ממרכז השהייה יתפוס מסתנן אחר את מקומו. אני סבורה שתחלופה זו הנוצרת בין המסתננים השוהים במרכז השהייה לבין מסתננים אחרים מחוצה לו מגשימה את תכלית החוק". לפיכך, קבעה, "ניתן להסתפק בתקופה מרבית קצרה משמעותית של החזקה במרכז השהייה".

נאור קבעה כי חובת ההתייצבות של מבקשי המקלט לרישום נוכחות פעם אחת ביום - בניגוד לשלוש בנוסח הקודם - מידתית. בהתייחס לטענות על הסמכות שמעניק החוק לפקידי רשות האוכלוסין וההגירה להעביר מבקשי מקלט מחולות לסהרונים בשל הפרות משמעת והיעדרות מהמתקן, כתבה: "אכן, צודקים העותרים בטענתם כי חלק מתקופות המשמורת שנקבעו בחוק הן ארוכות... אולם, אף שתקופות המשמורת בהסדר הנוכחי שבחוק מצויות לדעתי על גבול החוקיות, הן אינן מצדיקות את התערבותנו בשיקול דעתו של המחוקק". עם זאת הבהירה כי "על הממונה להפעיל את שיקול דעתו באופן פרטני ביחס לכל מסתנן וביחס לכל עבירה משמעתית".

הארגונים שעתרו נגד התיקון מסרו בעקבות פסק הדין כי "בית המשפט הבהיר היום, בפעם השלישית, כי גם הפעם המחוקק לא הקדיש מחשבה ודיון מעמיק לפני שהורה על שלילת חירותם של אלפי בני אדם". הארגונים קראו לממשלה "להפנות את היצירתיות והמשאבים שהושקעו בכליאה ובניסיונות ללחוץ על מבקשי המקלט לעזוב למדיניות שתוכל להיטיב עם מבקשי המקלט ועם תושבי דרום תל אביב גם יחד", על ידי הקצאת כספים לשירותים ציבוריים ופיזורם של מבקשי המקלט ברחבי הארץ.

העתירה נגד התיקון הוגשה כמה ימים לאחר שאושר בקריאה שנייה ושלישית בדצמבר האחרון, ערב פיזורה של הכנסת הקודמת. העותרים טענו כי מטרותיו של התיקון זהות לאלה של קודמיו שנפסלו, ובראשן עידוד עזיבה של מבקשי מקלט. "החוק ממשיך ופוגע בבני אדם הזכאים להגנות בינלאומיות, שמדינת ישראל החליטה שאין לגרשם מתחומה", נכתב בעתירה. "כמו החוקים שנפסלו לפניה, החקיקה מתמקדת בשבירת רוחם, כליאתם והגבלת חירותם של מי שלא ניתן לגירוש כאמצעי להפעלת לחץ שיביא ל'עזיבה מרצון' - מטרה שעליה עמדו השופטים בפסק הדין האחרון כתכלית בלתי ראויה השקולה לגירוש".

בתגובתה לעתירה הדגישה המדינה את השינויים שנעשו בחוק וטענה כי פסילת התיקונים הקודמים אינה מונעת את הפעלת מתקן חולות. עורכי הדין יוכי גנסין, רן רוזנברג, מוריה פרימן ונועם מולה כתבו בשם המדינה כי הנוסח החדש מידתי ומאוזן יותר מקודמו. "בחוק החדש למניעת הסתננות הוכנסו שינויים משמעותיים בתפיסת ההפעלה של מרכז השהייה, המקטינים באופן מהותי את היקף ההגבלות המוטלות על המסתננים השוהים בו". בדיון בעתירה דחתה גנסין את טענת העותרים בנוגע לתכלית החוק והבהירה כי "המטרה היא לא לשבור את רוחו של אף אחד".

בדיון בעתירה בפברואר האחרון אמר השופט עוזי פוגלמן, שכתב את חוות הדעת המרכזית בפסק הדין שפסל את התיקון הקודם לחוק: "אין ספק שנעשו תיקונים שיש בהן כברת דרך של ממש... הטענה היא שבגלל המיקום הגיאוגרפי (של המתקנים) ודמי כיס נמוכים מגבלת החירות נשארה אותה מגבלת חירות. זה דבר שיש לו השלכה על החוקתיות". השופטים אף מתחו ביקורת על ההחזקה בחולות למשך זמן אחיד, ללא הפעלת שיקול דעת פרטני.

את העתירה נגד התיקון הגישו עורכי הדין עודד פלר ויונתן ברמן מטעם האגודה לזכויות האזרח, אסף וייצן ורחל פרידמן מהמוקד לפליטים ולמהגרים, ענת בן דור ואלעד כהנא מהתוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב ואסנת כהן ליפשיץ מהקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. היא הוגשה גם בשמם של שני מבקשי מקלט, מאריתריאה ומסודאן, המוחזקים זה כשנה בחולות. עוד חתומים על העתירה א.ס.ף, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם והמרכז לקידום פליטים אפריקאים.

מוקדם יותר היום הזהירה שרת המשפטים איילת שקד מפני פסילת החוק. "אם יבוטל החוק בפעם השלישית, המשמעות תהיה הכרזה על דרום תל אביב כמתקן שהייה רשמי למסתננים". בהודעה שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה הוסיפה שקד כי "נוסח החוק שאושר על ידי בית המשפט העליון בפעם הקודמת רך מדי, וההוכחה לכך היא שבחודשים האחרונים תופעת ההסתננות, שכמעט והתגברנו עליה, שבה ועשרות אפריקאים חדרו לישראל". שקד ציפרה להודעה סרטון המתעד לכאורה מבקש מקלט התוקף תושבת בדרום תל אביב, אך הסירה אותו כעבור זמן קצר לאחר שהתברר שלא צולם בישראל.

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.