פליטים  /  מידע נוסף  /  דף 149  /  באילת מתנגדים לשילוב ילדי מבקשי מקלט במערכת החינוך

באילת מתנגדים לשילוב ילדי מבקשי מקלט במערכת החינוך

20.8.2012 19:57 | שרון ליבנה

לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי עיריית אילת תחויב לאפשר לילדי מבקשי המקלט מאפריקה לימודים במערכת החינוך בעיר, הגישה אתמול עיריית אילת ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. הדיון בערעור ייערך ביום ה' הקרוב. עד כה לא איפשרה עיריית אילת לילדים אלה להירשם ללימודים במערכת החינוך העירונית והם למדו במסגרת נפרדת בקיבוץ אילות, שנקראה "נוף אילות".

לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, ילדים של מהגרי עבודה ומבקשי מקלט זכאים לזכויות המוקנות לכלל הילדים, ובהן הזכות לחינוך, לבריאות, לרמת חיים נאותה ולביטחון סוציאלי. ישראל חתמה על האמנה ואישררה אותה, ולכן מכוח האמנה הזכות לחינוך מוקנת לכל ילד השוהה בישראל. משרד החינוך מכיר בזכויותיהם של ילדים אלו לחינוך לפי חוק לימוד חובה.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל ב-5 באוגוסט את עתירתם של 15 ילדי מבקשי מקלט מהעיר אילת, שהושמו ללימודים במסגרת נפרדת על ידי עיריית אילת. העותרים יוצגו על ידי מוקד סיוע לעובדים זרים, הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת תל אביב, אס"ף (ארגון סיוע לפליטים) והקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים. העתירה הוגשה נגד עיריית אילת ונגד משרד החינוך, שצירף חוות דעת שתומכת במדיניות העירייה.

בעתירה נטען: "בארבע השנים האחרונות מסרבת עיריית אילת לרשום ילדי מבקשי מקלט למערכת החינוך בעיר, ותחת זאת שולחת אותם למסגרת נפרדת בקיבוץ אילות, מחוץ לשטח המוניציפלי של העיר. העותרים, הורי הילדים, טוענים כי במסגרת הנפרדת הם אינם זוכים לתוכנית חינוך המקנה ידע בסיסי, לא כל שכן ללימודים על פי תכנית הלימודים של משרד החינוך.

"כמו כן מבנה בית הספר שבו הם לומדים אינו עומד בסטנדרטים אלמנטריים. 55 הילדים שלומדים שם לומדים בכיתות "רב גילאיות" שבהן, למשל, לומדים יחדיו ילדים בני 13- 17, ואין להם כל אפשרות לגשת לבחינות בגרות. מצב זה שונה באופן מוחלט ממדיניות משרד החינוך והעיריות בכל רחבי המדינה, שבהן בהתאם להוראות חוק לימוד חובה, גם ילדים חסרי מעמד משולבים בבתי הספר הרגילים".

בפסיקתה כתבה השופטת רחל ברקאי: "תגובת משרד החינוך מתארת את הילדים העותרים בהכללות גורפות כילדים בעלי מאפיינים אחידים, שאין ביניהם כל שוני. כולם חסרי יכולת לימודית, לכולם צרכים מיוחדים שאינם יכולים לזכות לטיפול במסגרת חינוכית רגילה, כולם אלימים, כולם חסרי יכולת השתלבות. התייחסות כוללנית שכזו אינה יכולה לבוא בחשבון אלא אם קיים בסיס משפטי עובדתי לכך." השופטת הוסיפה כי עולה החשש שמשרד החינוך "חשף עצמו לפופוליזם ולא הפעיל שיקול דעת נקי ממשוא פנים".

אשר לעיריית אילת ציין בית המשפט כי "הפחד מן הזר הינו פחד מוכר ולכן ניתן להבינו, אך לא לקבלו. חששם של הורי הילדים בעיר אילת, החוששים משילובם של ילדי מבקשי המקלט במסגרות החינוך הרגילות בעיר, הינו חשש בלתי מבוסס ואינו יכול להוות שיקול מרתיע מפני שילובם של הילדים במסגרות החינוך בעיר".

המסגרת בקיבוץ אילות נסגרה מאז הוגשה העתירה, ולפי פסק הדין אמורים הילדים להשתלב במערכת החינוך העירונית החל מ-1 בספטמבר. אלא שמיד עם קבלת פסק הדין הודיעו הורים מוועד ההורים באילת כי אם לא יבוטל הם ישביתו את הלימודים בעיר וכמאתיים מהם חתמו על עצומה בנושא.

דובר פורום ועד ההורים באילת, דורי שגב, אומר כי הם מגבים את העירייה בערעור על פסק הדין: "אלה ילדים שבשנים האחרונות לא למדו בצורה מסודרת ועברו חוויות מנטליות פיזיות שלא יתוארו. בבית הספר של הבן שלי היה ניסיון לשלב ילד אחד… ילד שראה את אימא שלו נשארת בצד השני של הגדר ועד היום לא יודעים מה עלה בגורלה… ילד שהלך עצוב כל השנה, שדרש טיפול פרטני. מערכת החינוך באילת קורסת גם כך, בכל בתי הספר בעיר מצבת המורים לא מלאה. תוספת מטען רק תקשה על המערכת.

"השילוב של הילדים האלה לא הצליח בשום מקום בארץ, למעט בבית הספר ביאליק-רוגוזין בתל אביב. ושם צריך לזכור שהמקום הוא רב-לאומי, לא רק אפריקאי. אין פה עניין גזעני, אבל הרקע התרבותי שהם באים ממנו לא שווה לרקע התרבותי של האקוודורי או של הפיליפיני. עיריית אילת, לפחות דקלרטיבית, ערוכה לפתוח להם היום מערכת חינוכית נפרדת. אי אפשר לפתור בעיה של קבוצה אחת על הגב של קבוצה אחרת. שהמדינה תדאג להם. להיות יפי נפש על חשבון של אנשים אחרים זה אולי נשמע טוב אבל לא מריח טוב. אנחנו לא נגד הילדים האלה ולא נגד ההורים שלהם, כל הטענות שאנחנו מעלים הן אך ורק מתחום החינוך".

אורית רובין מארגון אס"ף (ארגון הסיוע לפליטים): "ברגע שמדברים בהכללה על קבוצת ילדים ואומרים שיש להם צרכים מיוחדים, יש בכך משום גזענות. אם מערכת החינוך באילת קורסת הרי שאין שום היגיון בלהשקיע כספים במסגרת נפרדת, זה בזבזני הרבה יותר מלהשקיע בשיפור התשתיות הקיימות. הילדים האלה עברו חמש שנים של הזנחה פושעת בגלל התנגדות העירייה לשלב אותם במערכת החינוך.

"אם טוענים שיש להם צרכים מיוחדים, הדרך החוקית לנהוג בה היא לערוך לכל אחד מהם אבחון ועל פי האבחון לשלב אותו במסגרת המתאימה לו. אבל מי שטוען שיש להם צרכים מיוחדים בכלל לא מכיר אותם, למשל הם טוענים שהם מדברים ערבית, וכמעט אף אחד מהם אינו דובר ערבית. ב'נוף אילות' כולם למדו בעברית. אם היום לא רוצים לשלב אותם כי הם ' מורידים את הרמה', מחר הטענה הזאת תופנה לקבוצות אחרות בחברה: יתחילו להפריד ילדים להורים גרושים, עולים חדשים. אם נתחיל לקבל טיעונים כאלה, זה יחזור אלינו כבומרנג".

  המשך...       חזרה  

להתנדבות ותרומות

מקלט לפליטים דרום תל אביב
קבוצה של אזרחים הפעילים למען הפליטים, חלקם ילדים.

א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט
ארגון שמספק סיוע הומנטרי ופסיכו סוציאלי לפליטים ברחבי הארץ.

ARDC ישראל
ארגון המפעיל רשת של מקלטים ודירות מעבר לפליטים, כולל מסגרות נפרדות לנשים, נשים עם ילדים ותינוקות, ונוער.

אנו פליטים
ארגון העוסק במתן ייצוג משפטי פרו-בונו לפליטים, חסרי מדינה ומבקשי מקלט בישראל.

בני דרפור
ארגון שנוסד על ידי גרעין של כמה מן הפליטים הראשונים שהגיעו לישראל, מתוך אמונה כי הם עצמם יכולים להבין בצורה הטובה ביותר את צרכי הקהילה שלהם, ולפעול למענם.

הגר ומרים - מרכז תמיכה וליווי לנשים אפריקאיות
תוכנית ששמה לעצמה למטה לסייע ולקדם נשים הרות ונשים לאחר לידה המבקשות מקלט בישראל.

קול הפליטים
עיתון פליטים הנכתב ע"י פליטים וישראלים.

קו לעובד
עמותה להגנה על זכויות עובדים מוחלשים בישראל.

רופאים לזכויות אדם
ארגון הפועל למען זכותם לבריאות של פליטים ומבקשי מקלט.

מרפאת הפליטים בת"א
מרפאה המופעלת על ידי רופאים וחובשים מתנדבים שמעניקים טיפול רפואי לפליטים ומבקשי מקלט חולים.

יוניסף ישראל
ארגון העוסק בפעילות על-מנת להגן על הקהילות הנפגעות מההשלכות ההרסניות של הסכסוך המתמשך.

אמנסטי אינטרנשיונל, סניף ישראל
ארגון הפועל למען שינוי המדיניות הישראלית כלפי פליטים ומבקשי מקלט.

המוקד לפליטים ולמהגרים
מסייע לפליטים בעת מעצרם ובשחרורם ממעצר וממשיך בקשר עם הפליטים לאחר שחרורם.