"העסקת המסתננים מעודדת את הגעתם לאילת"
19.5.2011 7:57 | עזרא ארבלי
בעיית המסתננים, שמטרידה רבים מתושבי אילת, באה לידי ביטוי גם בדו"ח מבקר המדינה 61 ב' לשנת 2010 שפורסם השבוע. בדו"ח מציין המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כי "שהייתם הבלתי מוסדרת גורמת בעיות לעיר ולמוסדותיה, והיא עלולה לפגוע בעקיפין בשירותים שהעיריה מספקת, לרבות לתעשיית התיירות".
מבקר המדינה ערך ביקורת באילת החל מדצמבר 2009 ועד ספטמבר 2010. במהלך הביקורת בדק מגוון רחב של תחומים כמו שדה התעופה, תיירות, נמל אילת, תכנון ובנייה ומהגרי העבודה מאפריקה שהסתננו לישראל וקבעו את ביתם באילת. המבקר בדק פעולות שנעשו בתחומים מרכזיים הנוגעים לפיתוחה של העיר אילת כעיר מבוססת תיירות.
הביקורת שקיים המבקר בענף המלונאות העלתה כי בניגוד להסכם שנחתם בין אגף התקציבים באוצר, משרד התמ"ת והתאחדות המלונות בישראל, שתוקפו היה לחמש שנים ולפיו יוחלפו עובדים זרים בעובדים ישראלים, הפסיק משרד האוצר באופן חד־צדדי את תיקצובו כעבור שנה וחצי בלבד. זאת אף על פי שהיעדים שנקבעו לו עדיין לא הושגו.
עוד גילה המבקר כי בתי המלון בעיר מעסיקים מסתננים ממדינות אפריקה, שנכנסו לישראל שלא כחוק דרך גבול מצרים. "היעדר מדיניות אכיפה ברורה ועקבית של המדינה בנוגע להעסקתם של המסתננים מעודדת אותם להגיע אל העיר. אמנם יש בכך משום סיוע בטווח הקצר לפתרון מצוקת כוח האדם בבתי המלון, אולם שהייתם הבלתי מוסדרת גורמת בעיות לעיר ולמוסדותיה, והיא עלולה לפגוע בעקיפין בשירותים שהעירייה מספקת, לרבות לתעשיית התיירות", כתב המבקר בדו"ח.
"העסקתם של המסתננים מעודדת עוד מסתננים להגיע לאילת. במועד סיום הביקורת כבר היה שיעורם כ־15 אחוז מאוכלוסייתה של העיר, וכ־1,500 מהם הועסקו בענף המלונאות", הוסיף וכתב.
לדעת משרד מבקר המדינה, ככל שמתעכב הטיפול בבעיית המסתננים באילת, כך מחריפה הבעיה ומתגבר הקושי לתת לה פתרון הולם. לפיכך על משרדי הממשלה הנוגעים לעניין לפעול בהקדם ליישום החלטות הממשלה שהתקבלו לטיפול בתופעת ההסתננות לאילת. לדבריו, בה בעת עליהם לפעול למציאת פתרונות ארוכי טווח לבעיית התעסוקה בעיר.
המבקר לינדנשטראוס התייחס בדו"ח גם ללגונה המזרחית, שעומדת נטושה ושהפכה לדבריו למפגע סביבתי. המבקר קבע שמינהל מקרקעי ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר לא מימנו את הפעולות הנדרשות להשמשת מי הלגונה לרחצה, כפי שנקבע בתוכנית המיתאר המקומית המפורטת שאושרה בשנת 2003, וכך הפכה הלגונה למפגע סביבתי.
המבקר גם קבע כי המינהל לא טרח לממש את ההחלטות שהתקבלו עוד בשנת 2004 בדבר שיווק הקרקעות שמסביבה. המבקר קבע כי כבר בשנת 2003 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום תוכנית מיתאר מקומית מפורטת לאזור הלגונה המזרחית בשטח כולל של כ־600 דונם.
התוכנית שנקבעה מאפשרת להקים 2,000 חדרי מלון ו־200 דירות נופש ומגדירה עוד שימושים לקרקע באזור זה דוגמת ספורט ונופש, בידור, מסחר, שטחי ציבור, מבני ציבור, חופי רחצה, מתקנים הנדסיים, דרכים וחניות ציבוריות.
הביקורת העלתה כי חרף קבלת ההחלטות, עד מועד סיום הביקורת לא העבירו מינהל מקרקעי ישראל ואגף התקציבים באוצר את התקציב לפעולות המקדמיות הנדרשות להשמשת מי הלגונה המזרחית לרחצה.
בנושא הנמל קבע המבקר כי לא נוצלה האפשרות שניתנה בחוק רשות הספנות והנמלים לבחון את האפשרות להשתמש לצורכי תיירות בשטחים שאינם דרושים לפעילות הנמל, ושטרם נחתם הסכם שאמור היה להיחתם בשנת 2005 בין המינהל לחברת נמל אילת בנוגע לחכירת שטחי הנמלים בישראל.
המבקר עקב אחר תוכנית המיתאר הארצית בנוגע לפינוי הנמל הצבאי לצורכי תיירות, וקבע כי בהחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מדצמבר 2010 לא נכללה החלופה של העתקת הנמל הצבאי. מדברי ההסבר שקיבל ממשרדי הממשלה הרלוונטיים הבין המבקר כי העתקת הנמל הצבאי לא תבוצע בשנים הקרובות.
