אומה נולדה: בדרום סודן "אומרים ביי לערבים"
9.1.2011 0:39 | אמיר שילה
האם תיוולד השבוע מדינה חדשה? את התשובה לשאלה הזו נדע בתום ספירת קולותיהם של קרוב לארבעה מיליון בעלי זכות הצבעה רשומים בדרום סודן, שישתתפו במשאל העם שמתחיל שם היום (ראשון) ויימשך שבעה ימים. המצביעים יידרשו לענות על שאלה פשוטה: האם להיפרד מהשלטון המרכזי בחרטום ולהכריז על הקמת המדינה העצמאית ה-194 בעולם. לפי כל התחזיות, הם צפויים להגיד "כן" - וברוב גדול.
למעשה, ההחלטה הזו רק תקבע את ההפרדה הקיימת ממילא בין שני חבלי ארץ שונים בתכלית: צפון סודן המדברי, העשיר יחסית, דובר הערבית והמוסלמי - לעומת הדרום הטרופי, השחור, השבטי והעני, בוגר עשרות שנות הזנחה וסכסוכים, שרוב תושביו נוצרים או עובדי אלילים.
סודן היא המדינה הגדולה באפריקה, הגדולה בעולם הערבי והעשירית בגודלה בעולם. כמו יתר מדינות אפריקה, גבולותיה נקבעו באופן שרירותי על ידי המעצמות בתקופה הקולוניאליסטית, ואלו כלאו יחד את שתי האוכלוסיות כשקיבלה סודן ב-1956 את עצמאותה, מידי בריטניה ומצרים. מאז, לאורך רוב שנות קיומה, נמשכה לסירוגין מלחמת האזרחים בין הצפון לדרום, שגבתה את חייהם של מיליונים רבים (היא אינה קשורה למלחמה המתוקשרת יותר בשנים האחרונות, המתנהלת בין השלטון המרכזי למורדים בחבל דרפור שבמערב המדינה. שם מתרחש רצח העם שבגינו מבוקש נשיא סודן, עומר אל-בשיר, על ידי בית הדין בהאג בגין פשעים נגד האנושות).
הסכם השלום שנחתם בין הצפון לדרום ב-2005 העניק לדרום אוטונומיה למשך שש שנים, ונקבע בו כי בסיום התקופה הזו יצביעו תושבי החבל במשאל עם על היפרדות מהצפון. המועד הזה הגיע השבוע, ואם ההחלטה אכן תיפול, תוכרז הקמת המדינה החדשה - ששמה יהיה כנראה "דרום סודן" - ב-9 ביולי 2011, בדיוק שש שנים אחרי חתימת ההסכם.
האם דרום סודן בכלל מסוגלת להפוך למדינה עצמאית? שאלה טובה. כשמונה מיליון בני אדם חיים שם (מתוך כ-44 מיליון תושבים בסודן בכלל), על פני שטח העולה על שטחן של צרפת וגרמניה יחד. הפוטנציאל גדול, אך שנות ההזנחה והמלחמה הארוכות הותירו את השטח העצום הזה כמעט ללא תשתיות בכלל - כבישים, בתי ספר או שירותי בריאות. מדובר, ללא ספק, באחד האזורים המפגרים בעולם, מכל מדד שהוא – תוצר, השכלה או תוחלת חיים.
המורדים המנהלים את האזור כאוטונומיה בשש השנים האחרונות אמנם צברו כבר ניסיון מנהלי מסוים והם נהנים מהכנסה יציבה משדות הנפט הפזורים בשטח, אך מנגד, הם מואשמים כי את רוב הכסף הם עדיין מבזבזים על המיליציה שלהם ולא על שיפור חיי האוכלוסיה. זה לא הפריע להם להקדיש בחודשים האחרונים את מרצם בעיקר בטיפוח סממני העצמאות – השקת הדגל הלאומי החדש שכבר מונף ברחבי הדרום, והכרזה על תחרות לבחירת מחבר ההמנון הלאומי.
ואיך רואים את כל זה בצפון? שם מודאגים בעיקר מהשאלה מה יעלה בגורלו של חבל אביי העשיר בנפט, הנמצא בתווך. תושביו של חבל זה יכריעו על גורלם במשאל נפרד, כנראה בהמשך השנה - לאיזו משתי המדינות להצטרף. לפי כללי המשחק שנקבעו, לאחר ההיפרדות יוכל כל אזרח סודני באשר הוא להחליט באיזו משתי המדינות ירצה להיות אזרח (לא תתאפשר אזרחות כפולה). עד לאחרונה הוערך כי דרומיים רבים שעברו לצפון במהלך שנות המלחמה יעדיפו להישאר שם. אך הכרזתו של הנשיא אל-בשיר בחודש שעבר, כי לאחר פרישת הדרום יוכרז בצפון שלטון שריעה איסלמי, כנראה "הורידה" רבים מהם מהרעיון הזה.
