TLV מציגה: כך תלמדו לשנוא את העובדים הזרים
24.7.2010 19:27 | נטע אלכסנדר
סדרת הריאליטי TLV, במסגרתה ארבעה צעירים מהפריפריה עוברים לתל אביב בניסיון להשתלב בתעשיית התקשורת הישראלית, היא אחת הסדרות המתוסרטות ביותר בז'אנר. אין סצנה שלא מבוימת באופן מביך וחסר אמינות ואין משפט אחד - למעט התגובות העילגות של ארבעת הכוכבים - שלא הושם בפיהם של המשתתפים על ידי ההפקה.גל אוחובסקי "רב" באופן מוגזם ומאולץ עם מיה דגן מול עיניה המשתאות של טל נוי מכפר שמריהו שזהו יומה הראשון ככתבת רכילות ב"פנאי פלוס"; איציק זוהר "נתקל" במקרה בבר אלון, שהגיעה לעבוד בערוץ הספורט, בדיוק ברגע שבו היא הסתבכה עם המנעול לאופניים; ודוגמנית מפורסמת מבקשת מטליה סול, שחלומה הגדול הוא להיות סטייליסטית, להישאר בדירתה עד שיגיע האינסטלטור, שכמובן מטנף את שמלתה היקרה והחדשה.
מרגע עליית הסדרה לאוויר, לפני כשבועיים, היא משכה אש בגלל הייצוג המעוות של הפריפריה לעומת "העיר הגדולה" וזילות המושגים "תקשורת", "עיתונאות" ו"סלב". העובדה שהיא מתוסרטת באופן גס לא אמורה להפתיע צופי ריאליטי, ואין זה גורע ממעמדה כסדרת קאלט דבילית אבל ממכרת למדי שמציעה הצצה משעשעת לעולמם של צעירים ישראליים שמוכנים לעשות הכל - אבל ממש הכל - כדי להפוך לכוכבים (ולא לעיתונאים חלילה). סרטון שבו טל מתבאסת שהשוו אותה ל"נטע זר" ולא מבינה למה היא אף פעם לא שמעה עליה כבר הפך ללהיט ויראלי ביוטיוב ובמיילים, ונראה שהוא ממצה את מה שיש להגיד על הסדרה שמציעה לצופיה כמויות בלתי נדלות של טמטום ובורות באריזה נוצצת.
כל זה היה נסבל ואפילו נסלח לולא ההפקה בחרה לנצל את הבמה שניתנה לה בערוץ הבידור כדי להעביר מסרים גזעניים ומעוותים דווקא נגד אחת האוכלוסיות החלשות והמוחלשות בישראל - העובדים הזרים והפליטים שמתגוררים בדרום תל אביב.
בפרק האחרון בסדרה (ששודר ביום רביעי האחרון ובאינספור שידורים חוזרים במהלך סוף השבוע), טל עונה לטלפון במערכת "פנאי פלוס" ומקבלת הצעה שאי אפשר לסרב לה - לפגוש אדם זר בעל קול חשוד שמציע למכור לה תמונות של סלב הידוע בציבור בחיבתו לנשים כשהוא מתנשק עם גבר. כל מה שעליה לעשות כדי להביא לקוראי "חוד החנית של התעשייה" את המידע החשוב הזה הוא להגיע למדרחוב נווה שאנן בשעה שש בערב עם אלפיים שקלים במוזמן ולקבל את התמונות.
מאותו רגע מתחיל מחול שדים מביך במסגרתו טל מתארת את נווה-שאנן כ"גטו בהארלם", לא פחות, ותוהה איך היא תוכל להגיע לשם ב"חושך מוחלט" ששורר, כידוע, בשש בערב. אחרי שהעורך האחראי עליה ב"פנאי פלוס" מנפנף אותה בעוד דיאלוג נטול כל אמינות, היא מחליטה להגיע למדרחוב לבדה בסצנה שמבוימת כמו סרט פשע לכל דבר.
כמובן שהפחד המשתק ממה שעלול לקרות לה בגטו הדרום תל אביבי לא מנע ממנה ללבוש שמלת מיני שלא היתה מביישת את מרינה מ"הישרדות". הילדה הזכה והטהורה מכפר שמריהו מתרוצצת בבגדיה האופנתיים בין צללים של פליטים ועובדים זרים המסתובבים במדרחוב, ובמקביל הצופה נחשף למחשבותיה העמוקות - "חשבתי שעוד שנייה יאנסו אותי". כן, ילדים, עובדים זרים, כידוע לכולנו, רק מחכים שצעירות בלבוש מינימלי יגיעו לנווה שאנן כדי לאנוס אותן ולברוח חזרה לארצות שכוחות האל שמהן הם הגיעו. למעשה, הם כל כך מאיימים ונטולי פחד שגם העובדה שטל צמודה כל העת לצוות צילום לא יכולה להרתיע אותם.
בסופו של דבר, טל פוגשת את המוכר המסתורי, מגלה שחסרים לה מאה שקלים עבור התמונות ומבטיחה להוציא כסף ולחזור לפגוש אותו. למרבה הצער, האווירה בנווה שאנן כל כך מפחידה אותה שהיא שוכחת אותו לגמרי ומעדיפה לרוץ משם (כמה שניתן לרוץ על עקבי סטילטו) רגע לפני שעדר פליטים מתנפל עליה.
כמובן, אפשר להתייחס בביטול לכל הסיטואציה ולפטור אותה כעוד סצנה וולגרית ומפורכת שההפקה תפרה בחמש דקות של ישיבת תסריט, אבל בימים בהם מתנהל מסע רדיפה אמיתי ומורכב נגד העובדים הזרים וילדיהם, דווקא המסר המובלע שמועבר באופן קליל ואגבי חייב להדליק נורה אדומה.
