המפגש הראשון: דרום תל אביב – זרים ומהגרים
7.6.2008 12:15 | המכון הישראלי לדמוקרטיה
ביום רביעי, כ"ח באדר תשס"ח, 5 במרץ 2008, התכנסו משתתפי הפורום החברתי לסיור בדרום תל אביב במטרה להתרשם ממצבם של העובדים הזרים והפליטים הנמצאים במדינת ישראל ולדון עם גורמים רשמיים העוסקים בסחר בבני אדם בישראל.
בתחילת הסיור נדון מצבם של מהגרי העבודה בישראל: משנות התשעים ואילך החלו גורמים פרטיים 'להביא' עובדים זרים למדינת ישראל, ובתמורה לעבודתם זכו עובדים אלו במעט כסף ומיעוט זכויות. עם השנים החלו גם לגבות מהם דמי תיווך תמורת הזכות לקבל אשרה חוקית לעבודה בישראל. בשנים האחרונות, עם תחילת פעילותה של משטרת ההגירה, קטן מספר המכסות לעובדים זרים, אך רבים מהם נשארו במדינת ישראל – למטרת פרנסה – ולכן היום רבים מהם שוהים במעמד בלתי חוקי.
מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים, גברת שבי קורזן, הציגה לפני המשתתפים בפורום את המתרחש במדרחוב נווה שאנן, שם נמצאים רבים מהעובדים הזרים. העובדים באזור הם עובדים חוקיים בלבד, שכן השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים) חוששים ממשטרת ההגירה, ולכן ממעטים לצאת מבתיהם.
בהמשך הסיור הגיעו המשתתפים לביקור במקלט של פליטים אפריקנים והשתתפו בשיחה עם יושב ראש מרכז הפליטים האפריקאים בישראל (ARDC), מר יוהנס באיו. אמנם הפליטים זוכים לקורת גג ולמעט אוכל, אולם התנאים במקלט קשים מנשוא: 620 איש נדחסים למיטות צפופות אחת על השנייה במרתף טחוב, המצב הסניטרי החמור, הם תלושים לחלוטין מעברם, והגרוע מכול הוא חוסר הוודאות בנוגע לעתידם ולגורלם.
לאחר מכן נערך דיון עם רפ"ק רענן כספי, מימ"ר תל אביב, בנוגע לפעילות המשטרה וגורמי האכיפה: כספי ציין כי בשנים האחרונות שינתה משטרת ישראל את הטיפול בתחום הסחר בבני אדם ובזנות והיום היא מתמקדת בקרבנות; בשנים 2001–2004 הגבירה המשטרה את הטיפול בתיקי הסחר בלמעלה מ-50% והעונש לסוחרי נשים הוחמר. בשנת 2004 גם הוקם המקלט לנשים מעגן – בתחילה הוא ניתן רק לנשים המוכנות להעיד נגד הגורמים שהביאו אותן למדינה, ומשנת 2005 נהפך למקלט רשמי גם למי שאינן רוצות להעיד.
לטענת כספי הזנות צומצמה באופן משמעותי, ויש לשמור על המצב כך, אך המשטרה מוגבלת בכוחותיה, שכן במדינת ישראל ישנם כ-2.8 שוטרים על כל אלף איש (כולל מג"ב), בהשוואה ל-3.5 לפחות במדינות אחרות. אולם, יש לזכור כי התופעה אינה רק באחריותה של המשטרה, אלא היא נוגעת גם למשרדי הרווחה, ומעל לכול – לחינוך; כל עוד יש דרישה לזנות, וכל עוד הזנות חוקית ואינה נתפסת עברה על החוק – לא יהיה אפשר למגר את התופעה.
סקירת נתונים מזווית שונה ניתנה בשיחה עם עו"ד עדי וילינגר, רכזת שטח בתחום הסחר בבני האדם. לדבריה, בזכות ארצות הברית והלחץ של ארגונים ומוסדות בארץ, מצבן של הנשים הנסחרות למטרות זנות אמנם השתפר, והרשויות אמנם מודעות יותר לתופעה ופועלות כנגדה, אולם, ברשימה של דירוג המדינות בנוגע ליחסן לתופעת הסחר בנשים, מדינת ישראל עדיין נמצאת במקום נמוך מאוד. רשימה זו נקבעת וזוכה לפיקוח בארצות הברית.
