תקווה חדשה בסכסוך הנסתר של אפריקה
20.5.2008 13:00 | חיים איסרוביץ
נסיעתה של הזמרת נורית גלרון לרפובליקה המרכז אפריקנית היא דוגמה נוספת לסיוע הישראלי למדינות אפריקה אשר נמשך מאז שנות החמישים והשישים. מטרת נסיעתה של גלרון, אשר הצטרפה למשלחת בראשות שחקנית הקולנוע מיה פארו, הייתה לבחון את הדרכים שבהן תוכל ישראל לעזור לעשרות אלפי הפליטים במדינה החלשה.
המשלחת, אשר אורגנה על ידי יוניצ"ף (קרן הילדים של האו"ם) יחד עם משרד החוץ והוועד היהודי-אמריקני, הגיעה לרפובליקה המרכז אפריקנית כאשר במדינה, אחת העניות בעולם, יש תקוות מחודשות כי אחרי שנים של אלימות ומלחמות אזרחים שגבו את חייהם של אלפי בני אדם מתחיל עידן של שלום.
ב-9 במאי חתמה הממשלה על הסכם שלום והפסקת אש עם צבא העם להשבת הדמוקרטיה, ארגון המורדים הפעיל האחרון. לפי ההסכם, שנחתם בגאבון, תפסיק המיליציה את פעולותיה בצפון-מערב המדינה ואנשיה יפורקו מנשקם וישולבו בצבא.
כמו כן הסכימה הממשלה להעניק חנינה לכל המורדים ולהפסיק את ההליכים המשפטיים המתנהלים, אם כי בית הדין הבינלאומי בהאג צפוי להמשיך לדון בפשעי המלחמה שבוצעו במדינה.
במהלך החודש הקרוב אמור להתחיל דיאלוג פוליטי בין הממשלה, האופוזיציה, תנועות החברה האזרחית ושלושת ארגוני המורדים (צבא העם להשבת הדמוקרטיה ושני ארגונים נוספים שחתמו על הסכמי שלום בשנה שעברה).
כמעט מרגע עצמאותה באוגוסט 1960 לא ידעה הרפובליקה המרכז אפריקנית, ששמה המקורי היה אובנגי-שארי, רגע של נחת. הנשיא הראשון, דיוויד דאקו, החזיק גם בתפקיד שר ההגנה והפך את השלטון לחד מפלגתי.
בראשית 1966 ביצע הרמטכ"ל, הגנרל ז'אן-בדל בוקאסה, הפיכה צבאית והדיח את דאקו. בוקאסה הכריז על עצמו כנשיא החדש, ראש הממשלה ומנהיג המפלגה וביטל את החוקה. יריביו הפוליטיים של בוקאסה נאסרו וחלקם אף הוצא להורג. בדצמבר 1976 הכריז בוקאסה על הקמת הקיסרות המרכז אפריקנית ונטל לעצמו את הכינוי הקיסר בוקאסה הראשון בטקס שעלה כרבע מהתוצר הלאומי השנתי של המדינה.
בספטמבר 1979, אחרי שעשרות תלמידים נורו למוות על ידי כוחות הביטחון, איבדה צרפת את הסבלנות וחיילים צרפתים על הבירה בנגי והשיבו לשלטון את הנשיא לשעבר דאקו. גם הפעם דאקו לא זכה לשלוט זמן רב ובדיוק שנתיים אחרי שהוחזר לתפקיד הנשיא הוא הודח על ידי גנרל אנדרה קולינגבה אשר הושבע לנשיא ב-1986.
ב-1991 תוקנה החוקה על מנת לאפשר משטר רב מפלגתי. הבחירות הראשונות נערכו ב-1993 ופליקס פטסה נבחר לנשיא ואף הצליח לזכות בכהונה נוספת אחרי שש שנים על אף טענות לשחיתות ואחרי ניסיונות הפיכה שדוכאו בסיוע צרפתי.
ב-1998 הוצב כוח שמירת שלום של מדינות אפריקה במדינה על מנת לסייע לממשלה להשיג יציבות. בפברואר 2000 הועברה האחריות על הכוח לאו"ם ותפקידיו היו לקדם את השלום והפיוס, לחזק את המוסדות הדמוקרטיים ולקדם תמיכה בינלאומית.
במרס 2003 שוב בוצעה הפיכה צבאית מוצלחת כאשר הגנרל פרנסואה בוזיזה הדיח את פטסה, על אף שלרשותו של הנשיא סייעו מורדים מקונגו וחיילים לובים. בוזיזה הקים ממשלה חדשה יחד עם האופוזיציה ובמאי 2005 נבחר לנשיא בבחירות שמשקיפים אמרו כי היו חופשיות.
