החינוך לא זר להם
16.8.2010 9:34 | אמנון דירקטור
אחד הנושאים שאינם יורדים מסדר היום הציבורי והתקשורתי לאחרונה, הוא שאלת מעמדם של ילדי העובדים הזרים בארץ. כידוע, הממשלה אימצה את מסקנות הוועדה הבין משרדית שבחנה את מעמד ילדי העובדים הזרים והמליצה ברוב של 13 מול 10 שרים להשאיר בישראל 800 ילדים ולגרש 400 מהם. מי שיישארו הם ילדים שנולדו כאן, המתגוררים בארץ חמש שנים לפחות, למדו בחינוך הממלכתי ונרשמו לשנת הלימודים הקרובה והינם דוברי עברית. ילדים שעומדים בתנאים, אך הוריהם נכנסו לארץ שלא כחוק - יגורשו.
בזמן ששרים, חברי כנסת ואזרחים מנסים למנוע את רוע הגזרה, חיילים רבים ממשיכים את שגרת עבודתם בבית הספר ביאליק-רוגוזין בדרום ת"א, המרכז בתוכו את הליבה של אוכלוסיית הילדים המועמדים לגירוש. החיילים עוזרים לילדים לימודית וחברתית כחלק משירותם הצבאי וחלקם עושים זאת בהתנדבות. מנהלת בית הספר ביאליק-רוגוזין, קארן טל, מספרת כי בבית הספר "מעכלים את ההחלטה וזה לא פשוט לנו. אנחנו מדברים על כ-90 תלמידים שלנו שמועמדים לגירוש מבית הספר. אנחנו מנסים לעזור לתלמידים ולמשפחות בדרכים רבות, ואנחנו עדין מקווים שההחלטה תשתנה לטובה".
בבית הספר ביאליק-רוגוזין לומדים 800 תלמידים מגן ועד יב'. קהל הלומדים בו כולל תלמידים מקשת רחבה של קהילות תרבות לאומיות, אתניות ודתיות, כמו: ישראלים ותיקים, עולים חדשים, מהגרי עבודה שמועמדים לגירוש, ערבים ישראלים ופליטי סודן-דרפור. התלמידים בבית הספר מגיעים מ-48 ארצות מוצא שונות. "הפסיפס האנושי הכי מרתק והכי מורכב", מסבירה לי קארן טל מנהלת בית הספר.
ואיך כל זה קשור לצה"ל? מסתבר שבבית הספר, כמו בכל בית ספר אחר בארץ, משרתים חיילים כחלק מהשירות הצבאי שלהם. בביאליק-רוגוזין אפשר למצוא שתי מורות חיילות, מדריכת נוער (מד"ן), חיילי נח"ל שנמצאים בפרק משימה וחיילים במסגרת פרויקט "יחדיו" של צה"ל. "יש לנו בביה"ס מעטפת מתנדבים גדולה מאוד ויוצאת דופן. המעטפת של המתנדבים מתחילה מגיל 18 עד 84 – גילה של המתנדבת המבוגרת ביותר. ש"שינים, מורות חיילות, סטודנטים ועוד" מציינת קארן.
אחד הפרויקטים המעניינים ביותר בבית ספר הוא פרויקט "יחדיו". הפרויקט רץ כבר מספר שנים ובמסגרתו מגיעים פעמיים בשבוע, בשעות הצהריים, כ- 60 חיילים וחיילות מיחידת 8200 של מודיעין ועובדים עם תלמידי השכבות הבוגרות. כל אחד מהחיילים עובד לאורך השנה עם תלמיד קבוע והעזרה שהם מגישים היא בעיקר במקצועות הליבה: מתמטיקה, עברית ואנגלית. "העובדה שהחיילים מגיעים פעמיים בשבוע על מדים, על חשבון הזמן שלהם והכל במטרה לעזור, מהווה לילדים דוגמא למצוינות", מציינת קארן.
בשנה שעברה, אחוז המתגייסים לצה"ל בקרב בוגרי יב' בבית ספר עלה ל- 68% והשנה אף צפוי נתון טוב יותר. "אני בהחלט מייחסת את החלק של עלייה בשיעור הגיוס לצה"ל לפרויקטים המבורכים שעושה בית הספר בשילוב עם הצבא: החל מהחיילים, המורות החיילות, שבוע הגדנ"ע ועד המפגשים עם הקצינים" קובעת קארן.
לשרת כמורה חיילת באזור סוציו-אקונומי נמוך ובבית ספר כה מורכב מבחינה אנושית, זוהי עבודה כלל לא פשוטה. הלכתי לפגוש את רב"ט נוי גור שמשרתת בתור מורה חיילת בביאליק-רוגוזין ובשכונת פלורנטין בת"א. נוי התגייסה באוגוסט 2009 לתפקיד מורה חיילת במסלול שח"ר (מועדוניות רווחה). לאחר הקורס שובצה נוי בדרום ת"א והיא עובדת במהלך השבוע חצי מהזמן במועדונית וחצי מהזמן בבית הספר ומתמקדת בילדים קטנים במטרה לעזור להם, לתגבר אותם בשיעורים ובמבחנים.
כששאלתי את נוי מי הילדים שאיתם היא עובדת היא סיפרה לי שיש לה תלמידים מניגריה, מהפיליפינים, מארגנטינה, ממצרים ועוד. "בבית הספר הילדים לא שמים לב למוצא שלך, והם באמת כמו משפחה אחת גדולה, חברים של כולם ומקבלים את כולם. אין אצלם הבדלים מהסוג הזה", מסבירה לי נוי.
נוי סיפרה שהילדים מאוד קשורים לחיילים וגם יש היסטוריה ארוכה של מורות חיילות באזור. "הילדים כבר רגילים לחיילים בביה"ס. ברגע שאני נכנסת לכיתה כל הילדים מכירים אותי ומזהים אותי בגלל המדים ורוצים שאני אעבוד איתם, אשב איתם ואהיה איתם". עוד מספרת נוי שהילדים שואלים הרבה שאלות על הצבא: "כשהם שואלים אותי מתי אני צריכה ללכת למלחמה ולהילחם אני מסבירה להם שהעבודה שלי בצבא היא להיות איתם ואני נשארת כאן ועוברת איתם את השנתיים האלה. בעיניי מדובר תפקיד קרבי לכל דבר, עובדת הרבה שעות ביום, תפקיד אינטנסיבי תובעני ובו בזמן כיף".
עזרה נוספת לילדים הגיעה מכיוון מעניין נוסף. אבא של נוי, שבמקצועו הוא רב חובל בנמל חיפה, נרתם אף הוא לפרויקט של בתו. במהלך השנה שעברה הוא הביא שקיות מלאות עם בגדים ומצעים, עזר לגייס כסף לקייטנות בקיץ והפך לחלק משמעותי בעזרה לילדים. "המשפחה שלי נכנסה לזה חזק", מספרת נוי. לדבריה, "הילדים האלה הם אזרחי ישראל בין אם נולדו או לא נולדו בישראל ואני שמחה שאני כאן לעזור להם".
